רבי אלעזר מפולטוסק
| לידה |
1791 א' באב תקנ"א ורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1881 (בגיל 90 בערך) כ"א בחשוון תרמ"ב סוכטשוב |
רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב תקנ"א 1791 - כ"א בחשוון תרמ"ב 1881) מגדולי הרבנים בפולין ומראשי החסידות בה, חתנו של רבי יעקב מליסא ורבם של הערים פולטוסק, סוכטשוב ופלוצק.
ביוגרפיה
נולד בוורשה לשרה רחל ולזאב וולף לייפסקר - לייפציגר, למדן עשיר, שהיה הבנקאי היהודי הראשון בוורשה.
מנערותו היה עילוי, ונשלח לפלוצק שם למד אצל רבי זאב וולף מלאסק, יחד עם ידידו ורבו לעתיד רבי אברהם מטשכנוב.
בשנת תקס"ה נשא את זוגתו בריינדל בתו של רבי יעקב מליסא. לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בליסא, שם נסמך לרבנות על ידי חמיו ורבי עקיבא אייגר, בסביבות תקס"ז שב לוורשה.
בעת מגוריו בוורשה היה לחסידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, למרות שאביו נמנה עם אנשיו של המגיד מקוז'ניץ. במיוחד התיידד עם רבי יצחק מאיר מגור. לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היה לאחד מראשי חסידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאף כיבדו לשמש כתוקע בבית מדרשו בימים הנוראים[1], ואחריו לחסידו של רבי יצחק מאיר מגור. אחרי פטירתו של רבי יצחק מאיר, השפיע על ידידו הוותיק רבי אברהם מטשכנוב לכהן באדמו"רות והיה לחסידו.
למרות היותו אחד ממנהיגי הזרם הפשיסחאי והקוצקאי, ולמרות היות הדבר בלתי מקובל בזרם זה, נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ולרבי ישראל מרוז'ין, שכיבדוהו מאד.
רבנותו
רבי אלעזר ירש מאביו הון רב ועסק במסחר, משום כך לא רצה לכהן ברבנות, עד לשנת תקצ"ט, אז השקיע את כל כספו במכרז לבניית המצודה בוורשה לאחר שקיבל הבטחה כוזבת מפקיד ממשלתי שיספק לו אכרים משוחררים ככח עבודה זול, והוא נאלץ לתור אחר מקור פרנסה.
בשנה זו הוזכר שמו כמועמד אפשרי לרבנות ורשה לאחר פטירתו של רבי שלמה זלמן ליפשיץ.
רבנותו הראשונה היתה בעיר פולטוסק בשנות ה'ת"ר המוקדמות, ממנה עבר בסביבות שנת תר"ט למאקאוו, לאחר פטירת רב העיר רבי שרגא פייבל מגריצא, ובסביבות תרי"ב עבר לסוכטשוב.
בשנת תרט"ו הוצעה לו רבנות פלוצק שהיתה אחת הקהילות הגדולות והוותיקות בפולין. רבי אלעזר התלבט עקב חששו ממספרם הרב של המשכילים בקהילה זו, אולם בעידודו של רבו רבי מנחם מנדל מקוצק קיבל עליו את הרבנות, למרות שבתקופה זו פשטה מגפה בעיר.
בפלוצק ישב כשש שנים, בהם שבע מרורים מבני הקהילה המודרניים, עקב אופיו התקיף וחסר הפשרות, נלחם עמם קשות, במהלכם נקראו לפשר בינו לבין בני קהילתו רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי נחמיה פויזנר מנובידבור[2].
בשנת תרכ"א חזר מפלוצק שוב לפולטוסק, אותה עזב באותה עת רבי ישראל יהושע מקוטנא, בה כיהן כעשור, במהלכם נפטרה אשתו בשנת תרל"א, וממנה עבר שוב לסוכטשוב ובה נפטר בכ"א בחשוון תרמ"ב[3].
ספריו
- 'חידושי מהרא"ך' על שולחן ערוך.
- 'חידושי מהרא"ך חלק ב'' על שולחן ערוך, רמב"ם, וחידושים על הש"ס.
- 'אבות דרבי אלעזר'[4] על מסכת אבות.
- 'זכרון נפלאות' הגדה של פסח.
- 'מספד תמרורים' הספד על רבי שלמה זלמן ליפשיץ.
- 'זכר צדיק יסוד עולם' הספד על רבי יצחק מאיר מגור.
- 'נחל בכי' הספד על רבי אברהם מטשכנוב.
משפחתו
- חתנו רבי דוד דב מייזליש מלאסק.
- בנו רבי צבי הירש רבה של זגירז'.
- בנו רבי יהושע הכהן.
- בנו רבי אברהם דיין בוורשה.
- בנו רבי זאב וואלף[5]
לקריאה נוספת
- רבי אברהם יצחק ברומברג, סיני ע"א.
- ספר שיח שרפי קודש.
- קונטרס עץ אבות, בתוך חידושי מהרא"ך חלק ב', מגילת יוחסין וספורים יקרים ונפלאים אשר סיפר מגדולי דורו, מבנו רבי יהושע הכהן.
הערות שוליים
- ^ ספר "שיח שרפי קודש", ח"ג אות שכח.
- ^ סיני קובץ ע"א.
- ^ על מקומו ברבנות סוכטשוב התקבל רבי אברהם מסוכטשוב.
- ^ לספר מצורף פירוש תפארת דוד על פרקי אבות מחתנו רבי דוד דוב מייזילש
- ^ בנו הוא רבי מנחם מענדל הכהן, אחד מהמוציאים לאור את ספרי רבי אלעזר הכהן - חידושי מהרא"ך, עמוד ההסכמות.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה