רבי אהרן מקרלין (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "בית אהרן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בית אהרן (פירושונים).
רבי אהרן מקרלין
האוהל שעל קברו במלינוב
האוהל שעל קברו במלינוב
לידה 6 ביוני 1802
א' בסיוון תקס"ב
פטירה 23 ביוני 1872 (בגיל 70)
י"ז בסיוון תרל"ב
אדמו"ר ה־רביעי

רבי אהרן פרלוב מקרלין-סטולין (א' בסיוון תקס"ב, 1802י"ז בסיוון תרל"ב, 1872) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות קרלין. ידוע על שם ספרו "בית אהרן". היה נחשב בזמנו לגדול האדמו"רים במרחב הליטאי, והשפעתו הגיעה גם לווהלין[1].

קורות חייו

נולד לפייגא ולרבי אשר מסטולין (הראשון), בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד החסידות. נישא לחוה בתו של רבי מרדכי מקרמניץ שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בשנת תקפ"ז (1826), בגיל 25 שנה, התמנה לאדמו"ר בקרלין במקום אביו. בשנת תרכ"ד עבר להתגורר בעיירה סטולין הסמוכה.

בנוסף לגדלותו בתורה היה רבי אהרן גם בעל כושר ארגוני וב-45 שנות הנהגתו גדלה מאוד השפעת החסידות. עיירות שלמות על תושביהן הצטרפו לחסידות קרלין ובמועדים היו אלפים מגיעים לחצרו. כמו אביו, תמך גם הוא ביישוב החסידי בארץ ישראל שבו הייתה נציגות גם לחסידי קרלין עוד מימי עליית דודו, רבי יעקב, בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בין היתר פעל לחידושו של בית הכנסת של רבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה. קבוצה קטנה נוספת מחסידיו התגוררה בירושלים, ביניהם רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב.

רבי אהרן מקרלין נפטר בי"ז בסיוון ה'תרל"ב (1872) ביום ראשון פרשת שלח, בדרכו לחתונת נינתו ונקבר בעיירה מלינוב שבוואהלין. את מקומו מילא בנו רבי אשר מסטולין (השני) שלא האריך ימים ונפטר כשנה לאחר אביו.

"בית אהרן"

שער המהדורה האחרונה

ספרו של רבי אהרן השני מקרלין, "בית אהרן", מאסף את חידושי תורתם של אדמו"רי קרלין, ונחשב לספר היסוד של חסידות קרלין בפרט ושל חסידות בכלל. הודפס לראשונה לאחר מותו, בברודי בשנת ה'תרל"ה (1875) ומאז הודפס בעוד ארבע מהדורות, ובעשרות אלפי עותקים.

שם הספר נבחר על ידי רבי אהרן מקרלין על סמך תשובה שהשיב סבו, רבי אהרן הגדול מקרלין, למקורו של פיוטו "יה אכסוף" בתשובה "הוא כתוב בספר בית אהרן", תשובה שהיוותה כרמז לשם ספרו. בספר מופיעים חידושי תורתו של רבי אהרן הגדול ושל בנו רבי אשר מסטולין, אך רוב הספר הוא חידושי תורה של רבי אהרן השני מקרלין. בראש הספר ובסופו מופיעים הנהגות שונות שכתבו אדמור"י קרלין לתלמידיהם. מלבד זאת, כולל הספר חידושי תורה של רבי אהרן מקרלין לפרשת השבוע, אמרות חסידיות מלוקטות בשמו ואגרות ששלח לחסידיו ולבנו.

בשנת תשס"ז נדפס הספר שוב על ידי רבי ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין, עם תוספות מכתבי יד של זקני חסידות קרלין.

מאמר ביבליוגרפי מקיף על ספר בית אהרן, כתב הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל בהוצאת מוסדות קרלין סטולין[2].

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם יעקב פפירנא, "זכרונות", ספר השנה [בעריכת נ' סוקולוב], ווארשא תר"ס, עמ' 71.
  2. ^ ד, א (תשמט) קכא-קלג; ד, ב: קיט-קל; ד, ג: קלט-קנג; ד, ד: קלה-קמו; ד, ה: קיט-קמ; ד, ו: קטז-קכו; ה, ב (תשנ) קכט-קמא; ה, ג: קמג-קנא; ה, ד: קלז-קמז; ה, ה: קיא-קכד; ה, ו: קמא-קנח; ו, א (תשנא) קלט-קנד
  3. ^ נפטר בי"א בטבת תרע"ה – 28/10/1914


הקודם:
רבי אשר מסטולין (הראשון)
אדמו"רי קרלין הבא:
רבי אשר מסטולין (השני)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31332545אהרן מקרלין (השני)