רבי אהרן אבא בן יוחנן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן אבא בן יוחנן הלוי (נפטר בי"ח בתמוז ה'ת"ג[1], 5 ביולי 1643) היה רב וראש ישיבה, ראב"ד לבוב במחצית הראשונה של המאה ה-17 ומגדולי רבני דורו[2].

ביוגרפיה

חי ופעל בלבוב, תלמידו של רבי משולם פייבוש ב"ר ישראל שמואל. היה מחותנו של רבי מאיר ב"ר גדליה[3]

תשובות בהלכה ממנו נשתמרו בספרי השו"ת של בני דורו, הב"ח[4], מהר"ם לובלין, איתן האזרחי ואחרים.

על מצבת קברו בבית הקברות היהודי בלבוב נחרת:

האלוף שר התורה עמוד הוראה
אשר הורה משפטים וחוקים ישרים
ודן בצדק והורה לעם ה' הדרך דרכה של תורה ויראת שמים
ה"ה אדונינו מוהר"ר
אהרן אבא במוהר"ר יוחנן
ריש בי דינא וריש מתיבתא ומורה פה לבוב
זה חמש ושלשים שנה
והרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים גאוני וגדולי ישראל

מצבת קודש[5]

בנו, רבי יוחנן, היה אף הוא רב בלבוב ותשובותיו מופיעות אף הן בספרי שו"ת. הוא נפטר שנתיים אחרי אביו בכ"ט בניסן ה'ת"ה (1645).

לקריאה נוספת

  • אלעזר שכטר, קנת סופרים, לבוב תרנ"ב, עמ' מג. הערה 720 והמצוין שם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ש"י פין העתיק בטעות ר"ח תמוז.
  2. ^ לפי ש"י פין, להלן "קישורים חיצוניים".
  3. ^ עליו ראו: אלעזר שכטר, קנת סופרים, לבוב תרנ"ב, עמ' מג.
  4. ^ תשובות הב"ח החדשות סימן ס"ז.
  5. ^ גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, לבוב תרכ"ג. ציון י"א, באתר היברובוקס