רביעיית גילפורד
רביעיית גילפורד הייתה קבוצה של ארבעה אירים: פול היל, ג'רי (ג'ארלד) קונלון, פטריק (פאדי) אמסטרונג וקרול ריצ'רדסון, אשר הורשעו ונכלאו על לא עוול בכפם. הם הורשעו בפיצוץ פאב גילפורד בבריטניה עבור ה-IRA (הצבא האירי הרפובליקני), שהרג חמישה אנשים ופצע עשרות רבות באוקטובר 1975. הם נידונו למאסר עולם ושוחררו רק לאחר 15 שנים בהן שהו בכלא, והפכו לסמל של עיוות דין שנבע מהסכסוך בצפון אירלנד.
רקע
ערך מורחב – היסטוריה של צפון אירלנד#שנות השישים ואילך
הפיצוץ בפאב גילפורד היה אירוע טרור שהפעיל ה-IRA (הצבא האירי הרפובליקני) כחלק ממאבקו בממשלה הבריטית. מאבק שנתמך בחלקו על ידי המיעוט הקתולי בצפון אירלנד עקב ההיסטוריה של האזור. היסטוריה של מאבקים בין מיעוט קתולי ורוב פרוטסטנטי שעברו לפסים אלימים לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים. הקתולים חשו כי הממשל הפרוטסטנטי בצפון אירלנד מתנכל להם. המפנה הדרמטי שהוביל קתולים לתמוך במאבק אלים היה יום ראשון העקוב מדם בו נהרגו 14 קתולים על ידי צנחנים בריטיים במהלך מצעד זכויות האדם שאורגן ב-30 בינואר 1972 בעיר דרי. הרג אשר לפי הקתולים היה רצח של חפים מפשע בידי כוחות הצבא הבריטי.
המשפט
המשפט היווה ברבות הימים סמל לעיוות דין חמור, אשר הפך את הרביעייה לקורבנות נוספים של הסכסוך בצפון אירלנד. מעולם לא הייתה כל הוכחה שהרביעייה הייתה מקושרת ל-IRA (הצבא האירי הרפובליקני), והם אף לא התאימו לפרופיל מבחינת סגנון חייהם. פטריק ארמסטרונג וקרול ריצ'רדסון, למשל, השתמשו בסמים והיו מעורבים בפשעים קלים.
במשפט, טענה הרביעייה כי הם עונו על ידי המשטרה עד אשר חתמו על הודאה כי הם שביצעו את הפיצוץ בפאב. למרות חוסר ההוכחות, הרביעייה הורשעה ברצח והם קיבלו גזר דין של מאסר עולם. יתרה מכך, השופט אף הביע צער על כך שהרביעייה לא הואשמה בבגידה שהרשעה בה הייתה מובילה לעונש מוות.
תימוכין לאי היות הרביעייה חברי ה-IRA ניתנו במשפטם של חבורת רחוב בלקום (Balcombe Street gang), בפברואר 1977. קבוצה זו הייתה חברה ב-IRA וניהלה קרב יריות במהלך דצמבר 1975 ברחובות לונדון עם המשטרה, שרדפה אחריהם בחשד שרצחו את התועמלן הפוליטי הימני רוס מקווירטר (Ross McWhirter). המרדף הסתיים ברחוב בלקום באזור מַרְלִיבון, ובמהלכו הצליחו שנים מחברי ה-IRA להימלט לבית ברחוב בלקום, ולקחו שני תושבים מקומיים כבני ערובה. רק לאחר שישה ימים נכנעו החוטפים לסקוטלנד יארד, והועברו לחקירה. הם הודו שהם חברי ה-IRA, ובמשפט שנערך להם הם העבירו הנחיות מפורשות לעורכי דינם "למשוך תשומת לב לעובדה כי הרביעייה הם אנשים אשר לחלוטין חפים מפשע ונידונו לגזר דין כבד".
כאמור, לא הייתה שום הוכחה כי אכן השתתפה הרביעייה בפיצוץ פאב גילפורד, והיא אף לא הודתה מעולם כי אכן ביצעה את המעשים המיוחסים לה. בנוסף, ה-IRA מעולם לא זיהה את הרביעייה כמבצעי הפיצוץ, וגם לא חשף את זהותם של מבצעי ההתקפה בגילפורד.
הרביעייה החליטה להגיש ערעור על גזר הדין וההרשעה, אך כשלה מול מערכת המשפט הבריטית. ב-1987 מיניסטריון הפנים באנגליה הוציא מזכר המכיר בכך כי אין זה סביר שחברי הרביעייה הם טרוריסטים, אך לא הייתה זו ראיה מספקת עבור ערעור.
ראיות נוספות והערעור הסופי
במהלך 1989, בלש שבחן שוב את המקרה מצא רשימות מודפסות מחקירתו של פטריק ארמסטרונג במשטרה, שנערכו בצורה מסיבית. הראיון של ארמסטרונג במשטרה נערך באופן שלא תאם למקור, נמחקו ממנו דברים שארמסטרונג אמר, נוספו דברים שהוא כלל לא אמר, והרשימות אף סודרו מחדש על ידי המשטרה. התיקונים בכתב יד שנעשו ברשימות תאמו לרשימות המודפסות שהוצגו במשפט, ועלה חשד כי הייתה כאן כוונה תחילה, וכי הרשימות שנכתבו הודרכו. משמעות הדבר הייתה שהמשטרה הפעילה מניפולציה על הרשימות כדי שיתאימו לתוצאות אותן רצו להשיג.
על בסיס הוכחות אלו הוגש ערעור נוסף. אב בית הדין הוכיח את המשטרה וטען כי היא בדתה את הרשימות המודפסות שהגישה, או שינתה אותן כדי שיראו אפקטיביות יותר ואז יצרה רשימות שנכתבו בכתב יד כדי לתת את הרושם שמדובר ברשימות שנכתבו בו-זמנית. לחלופין, ייתכן שהמשטרה החלה שתי רשימות בו זמנית, הדפיסה אותן כך שהרשימות תהינה ברורות יותר לקורא, ואז המירה את הרשימות המתוקנות חזרה לרשימות בכתב יד.
הן אם מדובר באפשרות א' או ב', התוצאה היא כי המשטרה שיקרה. המסקנה המתבקשת היא שאם היא שיקרה לגבי הרשימות, אזי כלל הראיות הוליכו שולל וגרמו להרשעה לא מוצדקת במשפט. עקב כך, שוחררה הרביעייה.
עם זאת, פול היל נשאר בכלא עד 1994, כאשר הרשעה נוספת על רצח של חייל בריטי בצפון אירלנד בוטלה אף היא.
מספר בני משפחה של ג'רי קונלון, כולל אביו ג'וזפה קונלון, דודתו ודודניו בני ה-16 וה-14, נכלאו אף הם עקב ההרשעה של הרביעייה. ג'וזפה קונלון נפטר בכלא.
לאחר הערעור
האוטוביוגרפיה של ג'רי קונלון "הוכח חף מפשע" עובדה ב-1993 לסרט בשם האב, שזכה בפרס באפטה, והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר כולל לסרט הטוב ביותר. השחקנים הראשיים בסרט היו דניאל דיי-לואיס כג'רי קונלון הנאשם בפשע שלא ביצע, אמה תומפסון כעורכת דינו, ופיטי פוסטלטוויט (Pete Postlethwaite) כאב, ג'וזפה קונלון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Life for a life sentences to warn the IRA - דיווח של הגארדיאן על המשפט מ-1975
- התנצלותו של ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר
- סיכום המקרה - באתר הBBC
33750709רביעיית גילפורד