ראלף דרלינג
 | |||||
| ראלף דרלינג | |||||
| לידה | 1772 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1858 (בגיל 86 בערך) ברייטון | ||||
| מדינה | ניו סאות' ויילס | ||||
| בת זוג | אליזבת דרלינג | ||||
| |||||
גנרל סר ראלף דרלינג (באנגלית: Ralph Darling; ) היה מושל קולוניאלי מטעם הממלכה המאוחדת, ושירת כמושל ניו סאות' ויילס בין השנים 1825 ו-1831.
תחילת הקריירה
דרלינג החל קריירה צבאית בצבא הבריטי בשנת 1793, בדרגת סג"ם (Ensign) בחטיבת חיל הרגלים ה-45. בשנת 1796 הוא מונה למזכיר הצבאי לסר ראלף אברקרומבי, וזכה לקידום לברבט-קולונל ב-1810 לאחר שפיקד על גדוד בקרב קרונה. הוא המשיך בקידומו הצבאי ב-1813 לדרגת מייג'ור גנרל וב-1814 לדפיוטי אדיוטנט גנרל.
החל מפברואר 1819 ועד פברואר 1824, שימש דרלינג כמפקד הכוחות השולטים במאוריציוס, ובשלוש השנים האחרונות לשהותו באי כיהן במושל בפועל. תקופת שלטונו על האי לא זיכתה אותו בפופולריות רבה: אחת מהחלטותיו הייתה לתת לפריגטה בריטית, שמלחיה היו חולים בכולרה, לעגון באי למרות הוראת הסגר. בתגובה לתרעומת המועצה המחוקקת המקומית על מהלך מסוכן זה, דרלינג פיזר אותה. מיד לאחר פריצת ההסגר, אירעה התפרצות כולרה באי.
עם זאת, תקופתו כמושל בפועל של מאוריציוס הכינה אותו לקבל את תפקידו הבא ב-1824 - מושל ניו סאות' ויילס השביעי.
מושל ניו סאות' ויילס
במהלך כהונתו כמושל ניו סאות' ויילס, דרלינג הורה על סלילתה של דרך הצפון הגדולה (The great North Road), שחיברה בין הפרברים הסובבים את אזור נהר הוקסברי לסידני ופרבריה, וכמו גם סייעה לסחורות להגיע מעמק הנטר השופע בצפון לשוקי סידני דרך היבשה. הדרך הייתה באורך 260 ק"מ ונסללה תוך עבודת פרך של אסירים. חלקים נרחבים ממנה לא היו בשימוש כבר ביום חניכתה, היות שדרכים חלופיות הציעו אלטרנטיבה טובה יותר לניוד סחורות, ולבסוף היא ננטשה לחלוטין כשדרכים טובות ממנה נסללו באזור.
החלטה נוספת של דרלינג הייתה להסכים לניוד גבולה המערבי של ניו סאות' ויילס, מקו מרידיאן מזרח 135 (שנקבע כגבולה המדינה ב-1788, ומשמש כיום כגבול בין אוסטרליה המערבית לאוסטרליה הדרומית) למרידיאן מזרח 129.
במהלך כהונתו כמושל ניו סאות' ויילס הואשם דרלינג פעמים רבות ברודנות ואכזריות. בעיתון האוסטרליאן התפרסמה כתבה שהאשימה את דרלינג בעינוי שני אסירים, שיהוו דוגמה ומופת לאסירים אחרים סביבם. עינוי זה גרם למותו של אחד מהשניים. האשמה זו מעולם לא הוכחה ואיש לא הועמד לדין; לדרלינג הייתה סמכות מלאה לפזר כל בית משפט.
צעד אחר של דרלינג במהלך שהותו הייתה איסור מוחלט על כל הצגת תיאטרון או בידור. כל ניסיון להעלות מופע או קונצרט דרש אישור ממזכיר המדינה, ודרלינג מעולם לא אישר את הבקשות הרבות.
ביום פרישתו של דרלינג ועזיבתו לאנגליה, העלו לכבודו מופעים והאווירה הייתה מהשמחות ביותר, על פי הכתוב בעיתוני התקופה.
לאחר פרישתו
ראלף דרלינג פרש לאנגליה בתום שירותו כמושל ניו סאות' ויילס. במהלך פרישתו הוא קיבל אות אבירות על שירותו למען הכתר ב-1835, וקודם לדרגת גנרל ב-1841. הוא מת ב-2 באפריל 1858, והותיר אחריו אלמנה, שלושה בנים ומספר בנות.
אתרים הקרויים על שמו
ראלף דרלינג היה מהמושלים המוקדמים של ניו סאות' ויילס, ולפיכך חילק מספר רב של שטרי קניין על קרקעות. בעקבות כך, מספר אחוזות שנבנו באזור ניו סאות' ויילס ומספר אתרים במדינה נושאים את שמו לאות הוקרה: דרלינגטון, דרלינגהרסט, דרלינג פוינט, דרלינג הרבור, דרלינג דאונס, דרלינג סקרפס, רחוב דרלינג החוצה את הפרבר בלמיין ונהר דרלינג, הנהר הרביעי באורכו במדינה.
