ראובן אהרונוביץ'
_(cropped).jpg) | |||||
| ראובן אהרונוביץ, 1965 | |||||
| לידה |
1902 אוזורקוב, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1975 (בגיל 73 בערך) | ||||
| עיסוק | סגן ראש העירייה וממונה על תיק הסעד | ||||
| מפלגה | פועלי אגודת ישראל | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
ראובן אהרונוביץ (1902 - 1975) היה ראש העירייה השלישי של בני ברק. אהרונוביץ כיהן בתפקידו 10 שנים לא רצופות, בין השנים ה'תשי"ד - ה'תשכ"ו (1954–1966).
משפחתו
נולד ליצחק אהרונוביץ' באוזורקוב שבפולין. אביו עלה לארץ יחד עם אשתו לאה פראדל לבית שטרנפלד. נולדו להם תשעה ילדים והוא נפטר בשנת תרצ"ט. פערל (פנינה) אשתו של ראובן הייתה בתם של הגביר יהודה אריה לייב מאוז'רקוב בן יעקב קלמן פרושינובסקי, כולם חסידי גור.
עיסוקו
אהרונוביץ כיהן כמנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב[1].
עם הפיכת בני ברק למועצה מקומית נתמנה אהרונוביץ לאחד מ-11 חברי הנהלתה כנציג פועלי אגודת ישראל[2]. לקראת הבחירות הראשונות למועצה הוא היה ליו"ר ועדת הבחירות והתמודד בראשות הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל[3].
בשנת 1947 היה רשם לשכת העבודה של הפועלים מטעם פועלי אגודת ישראל. במשך שנים רבות כיהן במועצה, היה סגנו של ראש העיר[4] וממונה על תיק הסעד. בשנת 1953 החליטה מועצת העירייה על שדרוגו לסגן בשכר דבר שהביא למתיחות בינו לבין ראש העיר גרשטנקורן[5]. לאחר התפטרות יצחק גרשטנקורן מראשות העיר במאי 1954, הוסכם על רוטציה על תפקיד ראש העיר בינו ובין נציג הפועל המזרחי ולאחר כהונה של חצי שנה בראשות העיר העביר משה בגנו את התפקיד לאהרונוביץ'[6].
לאחר הבחירות של 1955 המשיך לכהן כראש העיר, אך התפטר בספטמבר 1957 כדי לפנות את התפקיד שוב לבגנו, בהתאם להסכם רוטציה ביניהם[7]. לאחר הבחירות ב-1959 התחזקה הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ואהרונוביץ כיהן כראש העיר לכל אורך הקדנציה. לאחר בחירות 1965, בהם נחלשה המפד"ל וירדה מארבעה לשלושה מנדטים[8] חתם אהרונוביץ' הסכם קואליציוני עם המערך והותיר את המפד"ל באופוזיציה[9]. באוגוסט 1966 התפטר אהרונוביץ מתפקיד ראש העיר והעביר את התפקיד לידי שמואל וינברג[10].
כתביו
ראובן אהרונוביץ כתב שני ספרים שלא יצאו לאור: "יומן פולין" ו"יומן ארץ ישראל", בהם הוא מספר בקצרה על קורות משפחתו ועל החיים הפוליטיים שלו החל מגיל צעיר.
בשנת 2023 הוציא נינו הסופר נפתלי פרום ספר ושמו "ראובן אהרונוביץ' חייו ופועלו". ספר זה הוא למעשה היומנים שכתב ראובן אהרונוביץ' שלא יצאו לאור.
לאחר מותו, נקרא על שמו קטע מרחוב השומר בבני ברק.
לקריאה נוספת
- על חומותיך בני ברק - יצחק מאיר.
קישורים חיצוניים
- מודעת ברכה של ראש עיריית בני ברק ראובן אהרונוביץ'
- ראובן אהרונוביץ, סוד המשיכה, חרות, 7 בספטמבר 1962
הערות שוליים
- ^ אוזרקוב, מגילת פולין, ספר זיכרון לקהילת אוזרקוב, עמוד 72
- ^ ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937
- ^ על חומותייך בני ברק, עמוד 58
- ^ ישעיהו אביעם, ה"טריאמוויראט" החולש על בני ברק, מעריב, 19 בינואר 1960
- ^ גרשטקורן:לא אסבול קופה ריקה, מעריב, 1 בפברואר 1954
- ^ י. פלד, ירושלים הקטנה - בני ברק, מעריב, 29 באפריל 1955
- ^ חלופים בראשות בני ברק, מעריב, 2 בספטמבר 1957
- ^ ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965
- ^ ישעיהו אביעם, סערת רוחות ב"ישיבה החגיגית" בה נבחר ראש עירית בני ברק, מעריב, 30 בנובמבר 1965
- ^ ביום חמישי ייבחר ש. וינברג כראש עירית בני ברק, מעריב, 7 באוגוסט 1966
 | ||
|---|---|---|
| ראשי ועד המושבה | יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934 | 
|
| ראשי מועצה מקומית | יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954 | |
| ראשי עירייה | יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן | |
23525182ראובן אהרונוביץ'