ראובן אהרונוביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן אהרונוביץ
ראובן אהרונוביץ, 1965
ראובן אהרונוביץ, 1965
עיסוק סגן ראש העירייה וממונה על תיק הסעד
מפלגה פועלי אגודת ישראל
ראש עיריית בני ברק
19541957
(כ־3 שנים)
ראש עיריית בני ברק בשנית
19591966
(כ־7 שנים)
מנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב
הרב ראובן אהרונוביץ עם מזכיר עיריית פתח תקווה, מרדכי וולפסון, בביקור ראשי עיריות בפ"ת, 1965

ראובן אהרונוביץ (ד' בסיון תרצ"ג - ט"ו בתמוז תשל"ה, 30 במאי 190324 ביוני 1975) היה ראש העירייה השלישי של בני ברק. אהרונוביץ כיהן בתפקידו 10 שנים לא רצופות, בין השנים ה'תשי"ד - ה'תשכ"ו (19541966), מחסידי גור.

משפחתו

אביו יצחק אהרונוביץ' היה בנם של שמואל ורחל אהרונוביץ' והם גרו באוזורקוב שבפולין. יצחק אביו עלה לארץ יחד עם אשתו לאה פראדל בת עזריאל שטרנפלד. נולדו להם תשעה ילדים והוא נפטר בשנת תרצ"ט. פערל (פנינה) אשתו של ראובן הייתה בת הגביר יהודה אריה לייב פרושינובסקי, בן יעקב קלמן פרושינובסקי, כולם חסידי גור. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלה לישראל לאחר קבלת ברכתו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור[1]

עיסוקו

אהרונוביץ כיהן כמנהל בנק אגודת ישראל באוזורקוב[2], ומרכז הפעילות של היהדות החרדית בעיר[3]

בשנת 1937 עם הפיכת בני ברק למועצה מקומית נתמנה ראובן אהרונוביץ לאחד מ-11 חברי הנהלתה כנציג פועלי אגודת ישראל[4]. לקראת הבחירות הראשונות למועצה הוא היה ליו"ר ועדת הבחירות והתמודד בראשות הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל[5]

בשנת 1947 היה רשם לשכת העבודה של הפועלים מטעם פועלי אגודת ישראל. במשך שנים רבות כיהן במועצה, היה סגנו של ראש העיר[6] וממונה על תיק הסעד. בשנת 1953 החליטה מועצת העירייה על שדרוגו לסגן בשכר דבר שהביא למתיחות בינו לבין ראש העיר גרשטנקורן[7]. לאחר התפטרות יצחק גרשטנקורן מראשות העיר במאי 1954, הוסכם על רוטציה על תפקיד ראש העיר בינו ובין נציג הפועל המזרחי ולאחר כהונה של חצי שנה בראשות העיר העביר משה בגנו את התפקיד לאהרונוביץ'[8].

לאחר הבחירות של 1955 המשיך לכהן כראש העיר, אך התפטר בספטמבר 1957 כדי לפנות את התפקיד שוב לבגנו, בהתאם להסכם רוטציה ביניהם[9]. לאחר הבחירות ב-1959 התחזקה הרשימה המשותפת של אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל ואהרונוביץ כיהן כראש העיר לכל אורך הקדנציה. לאחר בחירות 1965, בהן נחלשה המפד"ל וירדה מארבעה לשלושה מנדטים[10] חתם אהרונוביץ' הסכם קואליציוני עם המערך והותיר את המפד"ל באופוזיציה[11]. באוגוסט 1966 התפטר אהרונוביץ מתפקיד ראש העיר והעביר את התפקיד לידי שמואל וינברג[12].

כתביו

ראובן אהרונוביץ כתב שני ספרי זיכרונות אוטוביוגרפיים: "יומן פולין" ו"יומן ארץ ישראל", בהם הוא מספר על קורות משפחתו ועל החיים הפוליטיים שלו החל מגיל צעיר. ספרי הזכרונות יצאו לאור בשנת 2023 על ידי נינו הסופר נפתלי פרום בספר אחד ושמו "ראובן אהרונוביץ' חייו ופועלו".

בשנת תשמ"ו - 1986 כתב ר' אברהם טננבוים ספר בן 71 עמודים ושמו "הקברניט הנאמן" אודות ר' ראובן אהרונוביץ' ובו קורות חייו האישיים. (נמצא באתר אוצר החכמה)

לאחר מותו נקרא על שמו קטע מרחוב השומר בבני ברק.

ב-2023 יצא לאור הספר "ראובן אהרונוביץ': חייו ופועלו", על ידי נינו נפתלי פרום, ספר זה הוא למעשה יומניו של ראובן אהרונוביץ'[13].

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק מאיר, על חומותיך בני ברק, כרך ראשון ה'תשמ"ח, כרך שני ה'תשנ"ג
  • נפתלי פרום, ראובן אהרונוביץ' - חייו ופועלו. הוצאת נפתלי, 2023

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן אהרונוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אברהם טננבוים, הקברניט הנאמן, עמ' 17
  2. ^ אוזרקוב, מגילת פולין, ספר זיכרון לקהילת אוזרקוב, עמוד 72
  3. ^ 1אברהם טננבוים, הקברניט הנאמן, עמ' 11=
  4. ^ ישיבה ראשונה למועצת בני ברק, דבר, 22 באוקטובר 1937
  5. ^ הערה הרב יצחק מאיר, על חומותייך בני ברק, חלק שני, ה'תשנ"ג, עמוד 58
  6. ^ ישעיהו אביעם, ה"טריאמוויראט" החולש על בני ברק, מעריב, 19 בינואר 1960
  7. ^ גרשטקורן:לא אסבול קופה ריקה, מעריב, 1 בפברואר 1954
  8. ^ י. פלד, ירושלים הקטנה - בני ברק, מעריב, 29 באפריל 1955
  9. ^ חלופים בראשות בני ברק, מעריב, 2 בספטמבר 1957
  10. ^ ישעיהו אביעם, ראש עירית בני ברק שבע רצון מהבחירות - ומשותפיו עד כה, מעריב, 9 בנובמבר 1965
  11. ^ ישעיהו אביעם, סערת רוחות ב"ישיבה החגיגית" בה נבחר ראש עירית בני ברק, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  12. ^ ביום חמישי ייבחר ש. וינברג כראש עירית בני ברק, מעריב, 7 באוגוסט 1966
  13. ^ ראובן אהרונוביץ': חייו ופועלו באתר הספרייה הלאומית


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ראובן אהרונוביץ'39982868Q6865224