קשת אקה הומו
 | |
| הקשת המרכזית, כיום מעל ויה דולורוזה |
.png)
קשת אקה הומו (בלטינית: Ecce Homo; בספרות העברית נהגה גם אקסה הומו; בעברית: "הִנֵּה הָאִיש") היא קשת אבן גדולה, הנמצאת בירושלים וחוצה את רחוב ויה דולורוזה בצמוד למנזר האחיות ציון, בין התחנה השנייה לתחנה השלישית. קשת זו היא הפתח המרכזי בשער בעל שלושה פתחים, שהצפוני בהם משולב בקפלת התיפלה של המנזר. הקשת הדרומית שולבה כנראה בבניין ששכן מעבר לכביש, במקום בו הייתה בעבר אכסניה לעולי רגל מוסלמים מהודו, אך לא נותר ממנה שריד. הקשת כוללת מבנה שאורכו 18.94 מטר, רוחבו כ-3.71 מטר, וגובה (המשוחזר) 11.2 מטר. בחזית הקשת הפונה מזרחה הוצבו ארבעה עמודים בחזית כל אחת מהאומנות שבין הפתחים. בצד הפונה מערבה אל פנים העיר הותקנו גומחות לפסלים.
בשנות הארבעים של המאה ה-19, נקראה גם קשת-פילאטוס.[1] במהלך חפירת מתחם הקשת באמצע המאה ה-19, נחשפו חלקים נוספים של המבנה, ונתברר כי מדובר בשער בעל שלוש קשתות, שהשתמר במצב טוב. למרות המסורת הדתית הנוצרית הקשורה במקום זה, קבע ארמטה פיירוטי נכונה כי השער נבנה בתקופת הקיסר הרומאי אדריאנוס, ומאוחר בהרבה לאירוע בתולדות הנצרות לו הוא מיוחס.
על פי המחקר, היוותה הקשת את החלק המרכזי של שער הניצחון שהוקם לכבוד אדריאנוס במבואות המזרחיים של איליה קפיטולינה. העובדה כי בקשת משולבים שני חלונות סייעה אולי לצמיחת המסורת שכאן היה המקום ממנו הציג פונטיוס פילאטוס את אותו האיש בפני היהודים במילים "הנה האיש" או בלטינית: "אקה הומו".
לקריאה נוספת
- צפריר יורם, הטופוגראפיה והארכאולוגיה של איליה קפיטולינה, בתוך: צפריר יורם וספראי שמואל (עורכים), ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזנטית, עמודים 155 - 156
- פייר בנואה, שחזורה הארכאולוגי של מצודת אנטוניה (תקציר הרצאה), קדמוניות, ה', 19 - 20, 1972, עמודים 127 - 129
- גבי מזור, על תוכניתה האורבנית של אליה קפיטולינה : רחובות, עמודים, קשתות ושערי עיר, ארץ-ישראל, כ"ח (תשס"ח), 2007, עמודים 118 - 120
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א', ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמודים 202 - 208
- Vincent, Louis-Hugues, Jérusalem, recherches de topographie, d'archéologie et d'histoire - II, Paris, 1912, p. 24-30
- J. Blomme, Faut-il revenir sur la datation de l'arc de l'Ecce Homo?, RB 86 (1979), pp.224-271
- Benoit, L'Antonia d'Hérode le Grand et le forum oriental d'Aelia Capitolina, HTR 64, (1971), pp. 145-147
- B. Bagatti, Recherches sur le site du Temple de Jérusalem, Jerusalem 1979, p.65-66, p. 20* Fig 25:2-3
- B. Bagatti, Resti romani nell'area della Flagellazione in Gerusalemme, LA 8 (1958), pp. p. 350, Fig. 21:2-3
- Yaron Z. Eliav, The Urban Layout of Aelia Capitolina: A New View from the Perspective of the Temple Mount, The Bar Kokhba war reconsidered: new perspectives on the second Jewish Revolt, Peter Schäfer (ed.), 2003, pp. 244-251
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א', עמוד 202
