קרנוטיט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי |
K2(UO2)2(VO4)2·3H2O |
| מערך קריסטלוגרפי | מונוקליני |
| צורת הגביש | מקבץ עלעלי או גושי המתקלף לפתיתים. |
| צבע | צהוב זוהר |
| ברק | פנינתי עד עמום |
| שקיפות | שקוף למחצה עד אטום. |
| פצילות | מושלמת בכיוון אחד. |
| שבירה | בלתי שווה. |
| קשיות | 2 בסולם מוס |
| משקל סגולי | משתנה בהתאם לתכולת המים. בממוצע בין 4 ל-5 |
| שרטוט | צהוב |
| מינרלים נלווים | טיויאמוניט ומינרלי אורניום וונדיום בסלעי חול וגיר. |
קרנוטיט הוא מינרל נדיר המכיל אשלגן, ונדיום, אורניום ומים בכמות משתנה. לעיתים קרובות מוצאים בקרנוטיט כמויות זעירות של סידן, בריום, מגנזיום, ברזל ונתרן. צבע הקרנוטיט צהוב זוהר עד צהוב ירקרק, והוא מצוי בעיקר בגושים ופתיתים באבן חול. המינרל צובע את אבן החול בצהוב אפילו בכמות קטנה של אחוז מהנפח. הקרנוטיט הוא מקור חשוב להפקת אורניום בשל תכולת האורניום במינרל הגבוהה יחסית ושבעטיה הוא גם רדיואקטיבי. הקרנוטיט קרוי על שם מהנדס המכרות והכימאי הצרפתי מארי אדולף קרנו (Marie Adolphe Carnot) (1839 – 1920).
הקרנוטיט דומה מאד למינרל טיויאמוניט. המבנה הכימי של שני המינרלים זהה, כאשר בטיויאמוניט מחליף סידן את האשלגן ויש בו מעט יותר מים. שני המינרלים נוצרים מהתפרקות של מינרלי אורניום בסביבה צחיחה והתגבשות בסלעי משקע, כשהם מתפזרים באבן החול או מתרכזים סביב לגזעי עצים מאובנים. ניתן למצוא קרנוטיט במדינות ויומינג, קולורדו, אריזונה, נבדה, יוטה, וניו מקסיקו בארצות הברית, וכן במדינות מרוקו, זאיר, אוסטרליה וקזחסטן.
קישורים חיצוניים
