קרל דקר
 | |
| קרל דקר | |
| לידה |
30 בנובמבר 1897 בורנטין, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1945 (בגיל 47) גרוסברונסרודה, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-5 מפקד קורפוס הפאנצר ה-39 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
גנרל קרל דקר (בגרמנית Karl Decker; 30 בנובמבר 1897 - 21 באפריל 1945) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
דקר נולד ב-30 בנובמבר 1897 בבורנטין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס דקר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-54. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף דקר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1935 הועלה דקר לדרגת מיור, וב-1 באוקטובר 1936 מונה למפקד גדוד הנ"ט ה-38 והועלה לדרגת אוברסט לוטננט.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה דקר מפקד גדוד הנ"ט ה-38, שהיה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3, ולחם עמו במהלך במהלך המערכה בפולין במסגרת הקורפוס ה-18. ב-10 באפריל 1940 מונה דקר למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הפאנצר ה-3, ולחם עמו במהלך המערכה על צרפת כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3 במסגרת הקורפוס הממונע ה-16. במהלך הקרב על יוון לחם דקר עם גדודו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3 במסגרת הקורפוס ההררי ה-18, ולאחר מכן במסגרת הקורפוס הממונע ה-40, וב-15 במאי מונה דקר למפקד רגימנט הפאנצר ה-3. ב-13 ביוני קיבל על פעולותיו בקרב תרמופילאי את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3 במסגרת הקורפוס הממונע ה-24. ב-1 בפברואר 1942 הועלה דקר לדרגת אוברסט, וב-1 באוגוסט 1942 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-7 בספטמבר 1943 מונה דקר למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-5, וב-1 בדצמבר 1943 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-4 במאי 1944 קיבל דקר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 ביוני 1944 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-15 באוקטובר 1944 מונה דקר למפקד קורפוס הפאנצר ה-39, ופיקד עליו בקרב על הבליטה. ב-1 בינואר 1945 הועלה דקר לדרגת גנרל חיל השריון, ולחם עם הקורפוס בקרבות בגרמניה.
ב-21 באפריל 1945 הבין דקר שכבר אין תקווה בהמשך ההתנגדות, ובשל כך התאבד בגרוסברונסרודה שבבראונשווייג. לאחר מותו ב-26 באפריל 1945 הוענק לו תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
קישורים חיצוניים
- קרל דקר באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
