קרלו אלברטו קסטיליאנו
 | |
| לידה | 8 בנובמבר 1847 |
|---|---|
| פטירה | 25 באוקטובר 1884 (בגיל 36) |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | איטליה |
| תרומות עיקריות | |
| תרומתו לחוזק החומרים ותורת המבנים. הוא פיתח את חוקי קסטיליאנו | |
קרלו אלברטו קסטיליאנו (איטלקית: Carlo Alberto Castigliano; 9 בנובמבר 1847 - 25 באוקטובר 1884) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ומהנדס איטלקי.
קסטיליאנו נולד בקאסטי בצפון מערב איטליה. למד במכון הטכני של טרני משנת 1866 ועבד כמורה במשך ארבע שנים אחריהם עבר ללמוד בפוליטכניון של טורינו בשנת 1870. בשנת 1873, לאחר שלוש שנים בהן הכין עבודת מחקר בשם Intorno ai sistemi elastici במטרה שתשמש חומר עזר למהנדסים, עבודה שהפכה אותו לימים למפורסם ובה כתב את התאוריה שלו הידועה כיום כחוקי קסטיליאנו.
העבודה פורסמה בספר בשנת 1875 אבל לא זכתה מיד להערכה רבה על ידי המהנדסים. בפרסום נוסף בשנת 1879 שכלל הוכחה מלאה זכתה השיטה של קסטיליאנו להכרה. הספר נערך מחדש על ידי קולניטי ותורגם לאנגלית בשנת1919 על ידי אי אס אנדרוס. עם סיום הלימודים בטורין עבד בחברת מסילת הברזל של צפון איטליה והיה אחראי לעבודות אומנות, אחזקה ושירותים שם עבד עד יום מותו בגיל צעיר במילאנו.
קסטיליאנו ידוע בשל תרומתו לחוזק החומרים ותורת המבנים. הוא פיתח את חוקי קסטיליאנו העוסקים בתזוזות ובכוחות של מבנים המתנהגים באופן אלסטי לינארי. חוקי קסטיליאנו עוסקים בנגזרות חלקיות של פונקציית אנרגיית המעוות של מבנים. קסטיליאנו השתמש בשיטתו כדי לפתור בעיות של מבנים ובעיקר לפתרון מסבכים בהם הכוחות פועלים בצמתים המחברים את המוטות.
קסטיליאנו פיתח בעזרת החוק הראשון שלו את עיקרון העבודה המועטה (באנגלית Least Work Principle) בעזרתו ניתן לפתור מסבכים מורכבים. קסטיליאנו הכליל את השיטה לפתרון של גופים אלסטיים כלליים כדי לפתור בעיות בלתי מסוימות סטטית. בעיות בלתי מסוימות סטטית הן כאלה שאינן ניתנות לפתרון רק באמצעות משוואות שווי משקל וזקוקים למשוואה נוספת כי יש יותר נעלמים מאשר משוואות. קסטיליאנו הוכיח את עיקרון העבודה המועטה שפורסמה לראשונה על ידי Menabrea שלא הצליח להוכיחה כראוי.
לקריאה נוספת
- Stephen P. Timoshenko, History of Strength of Materials, Dover 1983. pp 288 - 293
- Castigliano, Carlo Aberto, Théorie de l'équilibre des systèmes élastiques et ses applications. Nero, Turin 1879
