קרלו אלברטו ויטרבו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קרלו אלברטו ויטרבואיטלקית: Carlo Alberto Viterbo‏, שם עברי: אברהם עקיבא; 23 בינואר 18898 באוגוסט 1974) היה מנהיג ציוני איטלקי, עורך דין, עיתונאי ובלשן, פעיל למען יהדות ביתא ישראל.

קורות חייו

ויטרבו יליד פירנצה, למד באוניברסיטת פירנצה. במלחמת העולם הראשונה היה קצין ביחידת פרשים, שירת ב-1917 בחזית האלבנית.

את פעילותו הציונית החל בהשפעת הרב שמואל צבי מרגליות ואלפונסו פצ'יפיצ'י (Alfonso Pacifici) (שייסד יחד עם דנטה לאטס את השבועון "Israel"), השתתף במספר קונגרסים ציוניים, היה פעיל במיזמים ציוניים שונים[1][2][3], נבחר לתפקיד נשיא הפדרציה הציונית האיטלקית ב-1921 וכיהן בתפקיד זה גם ב-1931[4], 1933, 1935.

נישא לנלה עוזיאלי. בנם ג'וזפה נולד ב-1927.

לאחר כיבוש אתיופיה במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה נשלח ב-1936 לאתיופיה למסע מטעם איגוד הקהילות היהודיות של איטליה ובהסכמת הממשלה האיטלקית, ליצירת קשר עם הקהילות היהודיות במדינה[5][6]. הוא סייר במדינה מלווה בתאמרת עמנואל, משכיל יהודי אתיופי, ותיעד בדוחות[7] ובאלפי צילומים את אורח החיים המסורתי של בני הפלאשמורה בפרט, ואת אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי בכלל. ויטרבו המשיך במשך שנים רבות לפרסם מחקרים אודות קהילת יהודי אתיופיה, ושמר על קשרים עם חבריה. בזכות הקשר הממושך פנה ב-1967 יונה בוגלה, מחנך ואיש ציבור מיהודי אתיופיה, לבקש את עזרתו של ויטרבו בתמיכה בחינוך היהודי באתיופיה[8]. באותה שנה התקבלו בעזרת ויטרבו שנים מבני הקהילה לישיבה הרבנית בטורינו[9].

במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב פעילותו הציונית והתנגדותו למשטר הפשיסטי, נעצר ב-11 ביוני 1940, תחילה נשלח לכלא רג'ינה צ'לי ברומא, לאחר מכן נאסר במשך כשנה במחנה המאסר P.G. 53 לאסירי מלחמה בספורצקוסטה/אורביסליה בסמוך לעיירה מצ'רטה. חלק ממכתביו מתקופת המאסר איגד בנו גוז'פה ויטרבו לספר Il giorno di ritorno che verrà ("כשיגיע יום שובי") שיצא ב-2015 בהוצאת ASKA[10].

ב-1943 לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה, בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ברומא בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר 1944 חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים[11]. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית[12][13][14][15][16][17][18], נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות[19][20] ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה[21][22][23] והיה חבר בנשיאות קרן היסוד[24]. ב-1956 אף הגיע לקונגרס הציוני העולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא יצחק בן-צבי[25].

פרסם מספר ספרי בלשנות עברית ולימד עברית באוניברסיטה ברומא[26].

נפטר בגיל 85 ברומא, הובא לקבורה בעיר הולדתו בפירנצה. בצוואתו תרם את ספריית היודאיקה העשירה שלו למרכז הקהילה היהודית ברומא[27].

מורשתו

דוחותיו וצילומיו מסיורו באתיופיה מהווים מקור חשוב לחקר אתיופיה ויהודיה בשנות השלושים של המאה ה-20. אוסף הצילומים שמור בארכיון הציוני המרכזי.

צילומים ממסעו באתיופיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תרבות יהודית באיטליה, ד"ר ישראל קרניאלי, כתובים (כתב עת), באתר עיתונות יהודית היסטורית, 22 ביוני 1927
  2. ^ כנסיית מתלמדים יהודים, דואר היום, 3 במאי 1925
  3. ^ ע. בלומנטל, המתלמדים היהודים באיטליה, דואר היום, 4 במאי 1926
  4. ^ צירי איטליה בכנסיה הציונית, דואר היום, 5 ביוני 1931
  5. ^ תזכיר על מצב הפלשים, דבר, 21 באוקטובר 1937
  6. ^ בתפוצות/הקהילות בחבש, העולם, 16 בספטמבר 1936
  7. ^ Annuario di Studi Ebraici, 2 (1937), 125ff
  8. ^ הפלשים קוראים לעזרה, חוששים מהשפעה מסיונרית, מעריב, 26 בפברואר 1967
  9. ^ אליהו ארביב, חובה עלינו להציל את הפלשים, מעריב, 25 באוגוסט 1974
  10. ^ "כשיגיע יום שובי", באתר המכון האיטלקי לתרבות בישראל
  11. ^ יהודה דומיניץ, יהודים ויהדות באיטליה, הצופה, 11 בפברואר 1949
  12. ^ לא למדו מאומה..., חרות, 28 במאי 1952
  13. ^ חגיגת ב' בנובמבר ברומא, לחייל, 3 בנובמבר 1944
  14. ^ קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה, משמר, 10 בינואר 1945
  15. ^ בכינוס הציוני העולמי בלונדון, דבר, 8 באוגוסט 1945
  16. ^ פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה, דבר, 1 באוגוסט 1948
  17. ^ 12 חלוצים יבואו מאיטליה, מעריב, 19 ביולי 1953
  18. ^ בועידת החינוך היהודי בפאריס, חרות, 26 בנובמבר 1950
  19. ^ יהדות איטליה - למדינה יהודית, דבר, 31 במרץ 1946
  20. ^ ועידת יהודי איטליה, על המשמר, 29 בדצמבר 1954
  21. ^ לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה, לחייל, 19 בינואר 1945
  22. ^ נציגי היהדות מ-12 ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל, חרות, 13 במאי 1960
  23. ^ ⁨אירועי יום העצמאות באיטליה , הצופה, 7 במאי 1963
  24. ^ קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד, חרות, 20 באפריל 1956
  25. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 6 במאי 1956
  26. ^ קורס לעברית נפתח השבוע, דבר, 14 בפברואר 1951
  27. ^ ברומא נפטר אחד מראשי הקהילה היהודית, מעריב, 13 באוגוסט 1974
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קרלו אלברטו ויטרבו30430441Q104836477