קרלו, דוכס קלבריה
| לידה |
נאפולי, ממלכת נאפולי .svg){kind=small} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
נאפולי, ממלכת נאפולי | ||||||
| שם מלא | קרלו טיטו פרנצ'סקו ג'וזפה, דוכס קלבריה | ||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||
| |||||||
קרלו מנאפולי וסיציליה (באיטלקית: Carlo Tito Francesco Giuseppe di Borbone; 4 בינואר 1775 – 17 בדצמבר 1778) היה דוכס קלבריה כיורש העצר של ממלכות נאפולי וסיציליה.
ביוגרפיה
קרלו נולד ב-4 בינואר 1775 בארמון קזרטה ליד נאפולי לפרננדו הרביעי, מלך נאפולי ומריה קרולינה מאוסטריה, בתם של פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומריה תרזה ואחותה של מארי אנטואנט. הוא נודע כדוכס קלבריה בלידתו כיורש העצר של כס אביו.
הוא היה חבר בבית בורבון, נסיך נאפולי וסיציליה מלידה ונסיך הכתר של נאפולי. לידתו אפשרה לאמו מקום במועצת המדינה, על פי חוזה הנישואין של הוריו.
קרלו מת ב-17 בדצמבר 1778 מאבעבועות שחורות[1] בגיל 3. שישה מאחיו הצעירים ימותו מאבעבועות שחורות: הנסיכה מריה אנה (ב-1780), הנסיך ג'וזפה (ב-1783), הנסיך ג'נארו (ב-1789), הנסיך קרלו ג'נארו (גם ב-1789), הנסיכה מריה קלוטילדה (ב-1792) והנסיכה מריה אנריקטה (גם ב-1792).
הוא נקבר בכנסיית סנטה קיארה בנאפולי.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Dyson. C.C, The Life of Marie Amelie Last Queen of the French, 1782-1866, BiblioBazaar, LLC, 2008, p. 33.
38965208קרלו, דוכס קלבריה