קרלוס מריגלה
קרלוס מריגלה (בפורטוגזית: Carlos Marighella; 5 בדצמבר 1911, סלוודור, באהיה - 4 בנובמבר 1969, סאו פאולו) היה מהפכן וסופר ברזילאי בעל דעות מרקסיסטיות, אשר כתב, בין השאר, אודות גרילה עירונית. מריגלה נהרג במארב משטרתי בסאו פאולו.
ביוגרפיה
קרלוס מריגלה נולד לאב ממעמד הפועלים, שהיגר לברזיל מאיטליה, ולאם צאצאית למשפחת עבדים שמוצאה משבטי ההאוסה שבמערב אפריקה. בשנת 1932 הוא נעצר לראשונה לאחר שכתב שיר בקורת על גורמים בממסד של באהיה.
המפלגה הקומוניסטית הברזילאית
בשנת 1934 מריגלה עזב את לימודיו בהנדסה אזרחית והצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית. בנוסף, הוא עזב את באהיה ועבר לריו דה ז'ניירו, שם עסק בארגונה-מחדש של המפלגה. כיוון שנרדף על ידי השלטונות, מריגלה, כמו יתר חברי המפלגה, ירד למחתרת. בשנת 1936, בעת שלטונו הרודני של ז'טוליו ורגאס, אשר נטה לימין, הוא נעצר שוב בשל חתרנות. הפעם ישב בכלא כשנה, במהלכה עבר חקירות בעינויים. לבסוף הוא שוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום. ב-1939 הוא נאסר שוב, ושוחרר רק ב-1945, כאשר תהליך דמוקרטיזציה שעברה ברזיל באותה עת, הביא בכנפיו שחרור של אסירים פוליטיים. ב-1946 מריגלה נבחר כנציג באהיה של המפלגה הקומוניסטית בקונגרס הלאומי הפדרלי, אך ב-1948 נאלץ לוותר על כסאו, עת שינוי האקלים הפוליטי השיב את המפלגה למחתרת. במהלך כהונתו בקונגרס הלאומי הוא נאם פעמים רבות, כמעט בכל ישיבה[1].
מריגלה מילא כמה תפקידים בהנהגת המפלגה, וב-1954-1953 הוא ביקר בסין העממית, להזמנת המפלגה הקומוניסטית המקומית, כדי ללמוד על המהפכה הקומוניסטית בסין. במאי 1964, לאחר שבברזיל התרחשה הפיכה צבאית, מריגלה נורה ונעצר על ידי המשטרה הפוליטית, וב-1965 הוא שוחרר. ב-1966 הוא ויתר על מקומו בהנהגה הארצית של המפלגה, עדות לקרע שנתגלע בינו לבין הארגון, ממנו הורחק ב-1968. באוגוסט 1967 השתתף, בניגוד לעמדת המפלגה, בוועידה של מהפכנים בקובה שקראה לשימוש בטרור ברחבי דרום אמריקה. בפברואר 1968 מריגלה יסד את ארגון הגרילה 'הפעולה לשחרור לאומי' (Ação Libertadora Nacional - ALN). הארגון אותו יסד חטף בספטמבר 1969 את השגריר האמריקני צ'ארלס בורק אלבריק (Elbrick), תוך שיתוף פעולה עם ארגון גרילה אחר: 'התנועה המהפכנית של השמונה באוקטובר' (Movimento Revolucionário 8 de Outubro — MR8). בנוסף, הארגון ערך מספר מעשי שוד וכן פעולות חטיפה אחרות. אחד המשתתפים בחטיפת השגריר סיפר בחקירתו על שני נזירים שיש להם קשר עם מריגלה. המשטרה עצרה אותם והביאה אותם לשתף פעולה בלכידת מריגלה. הם קבעו פגישה עם מריגלה בסאו פאולו וכשמריגלה הגיע הורו לו שוטרים חמושים שארבו לו, להיכנע. בקרב יריות שהתפתח נהרג מריגלה, אחד משומרי ראשו, שוטרת ועובר אורח[1]. מותו של מריגלה הביאה להחלשת הטרור בברזיל, אך לא להעלמותו[2].
'גרילה עירונית'
במהלך פעילותו בארגון הגרילה, מריגלה כתב מעין 'מדריך לגרילה עירונית', אשר הפך אותו לתאורטיקן בולט של אותו סוג לוחמה[3]. הדעות שהופגנו בו הביעו קנאות בלתי רגילה לדרך המהפכה. המדריך כלל דרכי פעולה והתנהלות של ארגוני הגרילה. בין היתר, הדגיש מריגלה את חשיבותה של התקשורת המודרנית להצלחת הגרילה העירונית. כן הדגיש ב'מדריך' את חשיבות הפצת דיסאינפורמציה, במידה שהיא משרתת את מטרות המהפכה. ב'מדריך' זה הטיף לביזור ארגוני הגרילה העירונית, כך שכל חוליה תפעל כמעט עצמאית, כולל סמכויות החלטה. חוליה צריכה למנות כארבעה או חמישה לוחמים, מאומנים היטב. לטענת מריגלה פעולות הדיכוי של הממשלה, בתגובה לפעולות הגרילה, יביאו עליה, ולא על חברי המחתרת, את התמרמרותו של העם, וכך יקרבו את המהפכה המקווה[4]. כן הטיף להרג סוכני ממשלה, ולחטיפת שוטרים ואמריקנים.
לקריאה נוספת
זאב לקויר, גרילה, הוצאת משרד הביטחון, 1979.
Holmes, Richard; Hugh Biceno; et al. (2001). Oxford Companion to Military History. Oxford University Press. ISBN 0-19-860696-6.
קישורים חיצוניים
מאמר בטיים אודות מגפת הטרור, באנגלית:
- "Pattern of Terror", Time, 24 August 1970
'מדריך מקוצר לגרילה עירונית' מאת מריגלה, מתורגם לאנגלית:
- Minimanual of the Urban Guerrilla by Carlos Marighella
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד מרכוס, מותו של "צ'ה" הבראזילי, מעריב, 19 בנובמבר 1969
- ^ דוד מרכוס, כמה טירוריסטים שתה דיפלומט?, מעריב, 6 באפריל 1970
- ^ ג'ין קירקפטריק, ישראל במילכוד, מעריב, 29 בפברואר 1988
- ^ טרור: השלב הבא - סחטנות גרעינית, מעריב, 2 בינואר 1976
