קרול דווק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. קרול דווקאנגלית: Carol Dweck; נולדה ב-17 באוקטובר 1946) היא פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, שמחקריה בתחום המוטיבציה והאישיות השפיעו באופן ישיר על עולם החינוך. דווק התפרסמה בעקבות ספרה "כוחה של נחישות", בו היא מבחינה בין אנשים הנוטים לחשוב בצורה מקובעת ביחס ליכולותיהם לבין אנשים שנוטים להאמין שניתן לפתח יכולות בסיסיות, למשל אינטליגנציה באמצעות מאמץ ולמידה.

ביוגרפיה

דווק נולדה בניו יורק, האמצעית מבין שלושה ילדים, והבת היחידה. אביה עסק בייבוא וייצור ואמה בתחום הפרסום.

אחת המורות בכיתה ו' הושיבה את תלמידיה בהתאם לרמת המשכל שלהם. רק התלמידים בעלי רמת משכל גבוהה הורשו לבצע פעולות כגון מחיקת הלוח או העברת מסר למשרד המנהל. דווק טענה כי התלמידים בעלי רמת המשכל הגבוהה תמיד חששו מהמבחן הבא, שעלול להוריד אותם בדירוג הכיתתי. בראיון שנתנה ב-2015 אמרה דווק: "מצד אחד, לא האמנתי שתוצאה במבדק הייתה כה חשובה, מצד שני כל תלמיד רוצה להצליח במסגרת שנוצרה. אז במבט אחורה, אני חושבת שהאדרת המשכל הייתה נקודת מפנה בהתפתחות שלי"[1].

קריירה

במטרה להבין מדוע אנשים מסוימים ממשיכים להתמיד ולהשקיע בנסיבות שאחרים מרימים ידיים ומוותרים, ערכה דווק מחקר ובו נתנה לילדים עם יכולות דומות בעיה מתמטית שאינה ניתנת לפתרון.

בעודם מתמודדים עם הבעיה, הילדים הגיבו לכישלון באחד מדפוסי ההתנהגות הבאים: חלקם הרימו יידים וויתרו, ואחרים המשיכו לעבוד במרץ במטרה להצליח לפתור את הבעיה. לאחר מכן, ביקשה דווק מאותם הילדים לדבר אל עצמם בקול רם בעודם מתמודדים עם בעיה מתמטית דומה. היא הבחינה שבעוד שהילדים שוויתרו אמרו לעצמם דברים כמו: "זה משעמם", "אין לי ראש מתמטי", "אני שונא את זה, זה קשה מדי". ילדים שהתמידו אמרו לעצמם דברים כמו: "זה אתגר מעניין, אנסה זאת כך…" או "אני צריך לחשוב על אסטרטגיה אחרת", או "אפשר לקחת את התרגיל הביתה ולנסות לפתור אותו?" דווק גילתה שהאופן שבו הילדים הסבירו לעצמם את הכישלון, ניבא את ההצלחה בתרגיל הבא.

לאחר מכן, בעשרות שנות מחקר מצאה דווק, כי במהלך התפתחותנו כבני אדם, אנו מפתחים תאוריות שונות בנוגע ליכולתנו הבסיסיות ביותר. היא טבעה את המושגים תבנית חשיבה מקובעת ותבנית חשיבה מתפתחת בשביל לתאר את האמונות שאנו מחזיקים בנוגע לאינטליגנציה, כישרון ולמידה. אמונות אלו מנחות את הפרשנות שלנו לאירועים ומשפיעות על מידת החוסן והנחישות שלנו כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים.

תבניות חשיבה

תבנית חשיבה מקובעת (Fixed Mindset), היא המרחב, בו אמונותיו של האדם מרוכזות סביב הרעיון, כי יכולותיו הבסיסיות (לדוגמה, אינטליגנציה וכישרון) הן יכולות נתונות, קבועות, ואינן ניתנות לשינוי ולפיתוח.

  • אנשים המאמינים, שרמת המשכל שלהם קבועה ואינה ניתנת לשינוי, חושבים, שיש מי שנולד חכם ויש מי שנולד טיפש, וכך המצב יישאר לנצח!
  • לכן, כל מצב הופך עבורם למבחן אינטליגנציה, בו הם צריכים להוכיח, שהם נמנים עם ה״חכמים״.
  • אם הם נדרשים להשקיע מאמצים רבים, הם משייכים זאת לחוסר היכולת שלהם.
  • כאשר הם נכשלים, הכישלון מגדיר אותם. ״אני נכשלתי״ הופך ל״אני כישלון״.
  • מכיוון שהם חוששים מחוויות כישלון נוספת, הם עשויים להימנע מהתמודדות עם אתגרים חדשים.

תבנית חשיבה מתפתחת (Growth Mindset) היא המרחב, בו אמונותיו של האדם מרוכזות סביב הרעיון, כי באמצעות מאמץ ולמידה, ניתן לפתח ולטפח יכולות בסיסיות, כגון אינטליגנציה וכישרון.

  • אנשים המאמינים, שאינטליגנציה היא יכולת מתפתחת ומשתנה, מאמינים, שבאמצעות מאמץ ולמידה, יוכלו לשפר את יכולותיהם הקיימות.
  • הם רואים באתגרים הזדמנות מצוינת ללמוד דברים חדשים ולפתח מיומנויות קיימות.
  • לכן, הם מגלים אהבה וסקרנות רבה יותר בתהליך הלמידה.
  • הם מבינים שכישלון, הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה, ורואים בו הזדמנות להתפתח וללמוד.
  • אנשים אלו נוטים להתמיד לאורך זמן, חרף קושי וכישלון, ולהגיע להישגים גבוהים יותר.

כיצד מפתחים Growth Mindset

"ככל שתלמידים יאמינו שידע וחכמה הם תוצאה של מאמץ מתמשך ועבודה קשה ולא תוצאה של יכולת מולדת ובלתי משתנה, כך סביר יותר שהם יתמידו במטלות לאורך זמן, ויעמדו בהצלחה באתגרים הצפויים להם"[2].

קרול דווק גילתה שכשמלמדים ילדים על המוח, וכיצד הוא גדל בעקבות למידה ומאמץ, הם נמצאים בסבירות גבוה יותר להתמיד ולהשקיע, וזאת מכיוון שהם אינם רואים בכישלון דבר קבוע.

התובנות שבאמצעותן יוכלו התלמידים לאמץ את התפיסה של החשיבה המתפתחת

  • למידה במהותה היא - תהליך יצירה של קשרים חדשים במוח.
  • המשמעות האמיתית של תרגול, זהו תהליך של ביסוס וחיזוק הקשרים שנוצרו בלמידה.
  • אם אתה לא משתפר, זה לא מפני שאין לך יכולת, אלא מפני שלא השתמשת בטכניקות תרגול מתאימות.
  • אם נכשלת במבחן, זה לא מפני שאת טיפשה, אלא מפני שעדיין לא רכשת רשת קשרים חזקה מספיק במוח בנושא זה.
  • הסיבה שקשה לך ללמוד משהו חדש, היא לא מפני שאתה לא חכם, אלא מפני שיצירת קשרים חדשים היא תהליך ארוך, הכרוך במאמץ רב.
  • כאשר אתה חוזר על מחשבה שוב ושוב (ולא משנה אם היא חיובית או שלילית), אתה מתחיל לקבע אותה כאמת, עד שהיא הופכת לאמונה.
  • אתה יכול לבחור את המחשבות שלך, את האמונות שלך, ולהפוך להיות האדם שאתה רוצה להיות.
  • המוח שלך הוא כמו שריר הוא גדל ומתפתח בהתאם לאופן שבו שאתה משתמש בו. השתמש בו נכון.

עבודות נוספות

בנוסף לעבודתה על אמונות סמויות (Mindset) בשנים האחרונות בונה דווק מודל אישיותי-התפתחותי-מוטיבציוני שבו היא מתארת את ההתפתחות כנשענת על צרכים ראשוניים המחולקים לשלושה צרכים בסיסיים: צורך בקבלה (Acceptance) צורך ביציבות ברת ניבוי (Predictability) וצורך בתחושת מסוגלות (Competence) שעל גביהם נבנים שלושה צרכים נוספים: צורך באמון (Trust) צורך בשליטה (Control) וצורך בהערכה עצמית(self-esteem/status) למעשה, כל 2 צרכים בסיסיים יוצרים צורך מתקדם יותר וכל הצרכים יחד מאפשרים את בניית הצורך בעצמי אחיד (self-coherence) - בעל זהות ומשמעות. על גבי צרכים אלה נבנים ייצוגים מנטליים של אמונות רגשות וכוונות מעשיות ואלה מביאות לניסיונות להשגת מטרות ומעשים באופן שמעצב את האישיות [3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31868256קרול דווק