קרוטונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "קרוטון" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בדרום איטליה, ראו קרוטונה.
קרוטונים

קרוטונים (על פי האקדמיה ללשון העברית: צְנִימוֹנִים) הם קוביות לחם מטוגנות ומתובלות המוספות לסלט (כגון סלט קיסר) או מרקים. מקור המילה "קרוטון" הוא במילה האנגלית: Crouton, שמקורה בצרפתית: Croûte (החלק הקשה של הלחם).

הקרוטונים משמשים להוספת טעם או תזונה[1] לסלטים ומרקים[2] ולעיתים גם כחטיף.

קרוטונים מוכנים על ידי חיתוך לחם לקוביות, טיגונם בחמאה או בשמן צמחי, או אפייתם בתנור לאחר שהוזלפו עליהם שמן זית ותבלינים.

הקרוטונים שמשו כדרך לחסכון ולשימוש בלחם ישן[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרוטונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יוחנן פלד, לא על הבצל לבדו - גם על הריח, דבר, 13 בינואר 1983
  2. ^ במטבח, הצופה, 22 ביוני 1942
  3. ^ מרתה מייזלס, פת לחם, דבר, 29 באפריל 1974
ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.