קרב ברייטנפלד (1631)
 | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת שלושים השנה | ||||||||||||||||||
| תאריך | 17 בספטמבר 1631 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב ורבן (1631) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב ריין (1632) | |||||||||||||||||
| מקום | סמוך לברייטנפלד, סקסוניה. מצפון ללייפציג, גרמניה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון פרוטסנטי מוחץ | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב ברייטנפלד היה קרב שנערך בשנת 1631 סמוך ללייפציג שבסקסוניה במסגרת מלחמת שלושים השנה. הוא נערך בין הכוחות הפרוטסטנטים של מלך שוודיה גוסטבוס אדולפוס ושל שליט סקסוניה יוהאן גאורג הראשון לבין הצבא הקיסרי בהנהגת יוהאן ט'סרקלס פון טילי. הקרב היה הניצחון הפרוטסטנטי המשמעותי הראשון במסגרת מלחמת שלושים השנה.
הקדמה
לקראת סוף אוגוסט 1631, פלש מפקד הצבא הקיסרי, גנרל יוהאן ט'סרקלס פון טילי, לתחומי סקסוניה, בתקווה לגרום לשליט הסקסוני יוהאן גאורג הראשון לזנוח את תוכניתו לכונן ברית עם גוסטבוס אדולפוס, מלך שוודיה. בתגובה, איחד אדולפוס את כוחותיו עם אלו של השליט הסקסוני, מתוך כוונה להילחם בטילי ולדחוק רגליו מסקסוניה. טילי ערך את כוחותיו בברייטנפלד שמצפון ללייפציג והתכונן לפגוש שם את אדולפוס.
טקטיקה
השוני העיקרי בין שני הצבאות היה בטקטיקה.
הצבא הקיסרי-קתולי אורגן במערך הכולל מספר ריבועים (טרסיו [Tercio] בספרדית). רוחבו של כל ריבוע מנה חמישים חיילים בשורה, ובסך הכול כלל שלושים שורות. במרכז המבנה הוצבו נושאי חניתות, ואילו באגפיו - יחידות מסייעות של יורי ארקבוזים. היה זה המערך הרגלי הנהוג בתקופה.
הצבא הקיסרי כלל בסך הכול שבעה-עשר ריבועים כאלה, אשר אורגנו בשלושה גושים גדולים כאשר הגוש המרכזי ממוקם מעט לפני השניים האחרים. חיל הפרשים הוצב בכל חזית, כאשר פפנהיים מפקד על השמאלית ואילו פורסטנבורג על הימנית. לטילי לא היו עתודות חירום, מלבד כוח פרשים מצומצם מאחורי חיל הרגלים.
גוסטבוס אדולפוס, לעומת זאת, ערך את כוחותיו בשני קווים ארוכים. כל קו מנה חמש שורות נושאי חניתות ושש שורות מוסקטרים. השימוש בטקטיקה קווית אפשר לאדולפוס ליצור חזית ארוכה כמו זו של טילי, אלא שבניגוד לטילי הותיר בידיו כוח עתודה רב עוצמה. בנוסף, אדולפוס מיקם באופן אקראי יחידות ארטילריה ופרשים בתוך המערך הראשי.
שליט סקסוניה ארגן את כוחותיו במבנה המסורתי, וכל המפקדים מיקמו את פרשיהם בחזית. ומכיוון שהכוחות השוודים והסקסונים הופעלו בנפרד, התוצאה הייתה שיחידות פרשים הוצבו גם במרכז הכח הפרוטסטנטי.
הקרב
הקרב נפתח בצהריים בהפגזות ארטילריות הדדיות בנות שעתיים. ההפצצה נסתיימה כאשר הרוזן פפנהיים הוביל הסתערות פרשים מן האגף השמאלי של המערך הקתולי. שבע פעמים הסתערו הפרשים, ובכל פעם נהדפו על ידי השוודים. השוודים השתמשו בטקטיקת עירוב יחידות מוסקטירים עם יחידות פרשים, ובאופן זה השיגו יתרון על האקדח-הקל שנשאו הפרשים הקתוליים. העתודות השוודיות הרחיבו את הקו השוודי והקשו אף יותר על הסתערות הפרשים הקתולית. לאחר כישלון ההסתערות השביעית, פפנהיים ופרשיו נמלטו משדה הקרב. חיל הפרשים הכבד של פפנהיים נסוג לעיר האלה (Halle).
באותו הזמן, חיל הרגלים של טילי נותר נייח, ואולם הפרשים שמימינו הצליחו להניס את הפרשים הסקסוניים לעבר איילנבורג (אנ'). בנצלו את ההזדמנות, טילי שיגר את רוב חיל הרגלים שלו כנגד שארית הכוח הסקסוני וסילקו משדה הקרב.
כך הביס טילי כארבעים אחוזים מהכח הפרוטסטנטי, ועתה היה נחוש לאגף את הנותרים. ואולם, שעה שטילי ציווה על חייליו לאגף את הקו השוודי, אדולפוס הצליח לארגן מחדש את הקו השני שלו בזווית אלכסונית, אשר שללה מטילי את ההזדמנות לאגף את החזית הפרוטסטנטית.
בעקבות זאת, הסתערות מוצלחת של חיל הפרשים השוודי הניסה את שארית חיל הפרשים הקיסרי. הדבר אפשר לחיל הרגלים הפרוטסטנטי ליטול את העליונות בקרב. התותחים והרובים השוודיים, שהיו מעולים באיכותם, שימשו את צבאו של גוסטבוס אדולפוס במתקפה האחרונה של הקרב, שבסיומה נאלץ הצבא הקיסרי לסגת משדה הקרב.
השלכות
קרב ברייטנפלד שימש כהוכחה ניצחת לעליונותה של הטקטיקה הקווית של גוסטבוס אדולפוס. הוא הצליח לגרום לאבדות בשיעור של יותר משישים אחוזים מכוח האויב, ועל אבדותיו שלו פיצה בגיוס שבויים לשורותיו. בנוסף, הקרב העניק לשוודים יוקרה פוליטית רבה, ששימשה אותם בבואם לשכנע נסיכויות פרוטסטנטיות אחרות להצטרף אליהם.
קישורים חיצוניים
23241819קרב ברייטנפלד (1631)