השתלה שלא מבן-מינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קסנוטרנספלנטציה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"השתלה שלא מבן-מינו" או קסנוטרנספלנטציה (Xenotransplantation) היא השתלה של תאים, רקמות או איברים, ממין אחד לאחר. סוג אחד של השתלות כאלה, בו קיים עניין רב הוא השתלת איברים של חזירים בבני-אדם. האיבר או הרקמה המושתלים נקראים קסנוגרפט (xenograft).

כבר שנים רבות שהרפואה המודרנית מבצעת השתלות בבני אדם. הרעיון להשתיל איברים ממינים אחרים בבני אדם, עלה בשל מחסור עולמי באיברים להשתלה, שבגללו חולים נפטרים לעיתים בעודם נמצאים ברשימת המתנה לקבלת תרומת איברים. מחקרים מתקדמים בהבנת תהליכי מנגנון דחיית האיברים הביאו את המדענים ליכולת השתלת איברים שמאפשרת לשקול השתלת איברים ממינים אחרים. בגלל דמיון בין איברים פנימיים מסוימים של שני המינים, התהליך נידון בעיקר בהקשר של השתלת איברי חזירים בבני אדם. אם תתאפשרנה השתלות כאלה, הליך ההשתלה עשוי להיות בטוח יותר, כיוון שתופחת הסכנה של דחיית האיבר על ידי המושתל. הליך כזה יכול גם לפתור את בעיית המחסור באיברים להשתלה. בפרוצדורות אחרות, הנבדקות בניסויים קליניים במעבדות מחקר, שואפים המדענים להשתמש בתאים או ברקמות ממינים אחרים כדי לטפל במחלות חשוכות-מרפא כמו סרטן, איידס, סוכרת, מחלות כבד ומחלת פרקינסון.

נכון להיום, בוצעו רק ניסיונות השתלה ספורים שעלו בהצלחה. כמה מטופלים שהיו זקוקים להשתלת כבד, טופלו באמצעות השתלת כבד חזיר זמנית, עד שיימצא תורם מתאים. כמה חולי פרקינסון שטופלו באמצעות תאי-עצב של חזיר, חוו שיפור ניכר.

האתגר הקשה ביותר בהשתלות מסוג זה הוא ההתגברות על הדחייה הטבעית של הגוף. בעיה זו קיימת גם בהשתלת איברים מבני-אדם לבני-אדם (השתלה מסוג זה ידועה בשם allotransplantation), אך היא חמורה הרבה יותר כשמדובר במינים שונים. לכל תא בגוף יש אפיונים המגדירים את סוגו, אליהם מגיבה המערכת החיסונית בהתאם, אם אלו גופים זרים שפלשו למערכת, או לא. ככל שההבדל הגנטי בין התורם לבין מקבל התרומה גדול יותר, כך המערכת החיסונית מגיבה בחריפות יותר. כיום, חברות רבות מנסות לבצע הנדסה גנטית בחזירים, כדי שהקוד הגנטי שלהם יהיה דומה ככל האפשר לזה האנושי (בעל חיים כזה נקרא טרנסגני). חלק מהניסויים האלה זכו להצלחה חלקית.

קיים חשש שבהשתלות אלו יש אפשרות של התפשטות מחלות מהתורם. לדוגמה, קיימים נגיפי PERV שהחזירים חסינים מפניהם, אך בני-אדם רגישים להם. לכן בני-אדם שהושתלו בגופם תאים זרים נאלצים שלא לתרום דם, לתת דגימות דם תכופות ועוד. אף-על-פי-כן, מטופלים שקיבלו תאים מחזירים לא הראו כל סימן שהם נגועים בנגיף ה-PERV ממנו חששו המדענים. ההשלכות של השתלות מבעלי-חיים אחרים אינן ידועות כרגע.

כשל תפקודי של איברי אדם הוא דאגה כלל עולמית, הניצבת בפני התעשייה. למרות זאת, קסנוטרנספלנטציה מעלה שאלות מדעיות, רפואיות, חוקתיות ואתיות רבות וקשות. כמו כן, שינוי הקוד הגנטי של החיות מהווה גם הוא מקור לדאגה.

ב-2022 בהליך פורץ דרך, הושתל באדם לב שלם מחזיר שעבר שינוי גנטי. המושתל נפטר לאחר כחודשיים[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37370261השתלה שלא מבן-מינו