קמילו קשטלו ברנקו
קַמִילוּ קַשְׁטֶלוּ–בְּרַנְקוּ (בפורטוגזית: Camilo Castelo Branco; 16 במרץ 1825 – 1 ביוני 1890) היה סופר פורטוגלי פורה במאה ה-19, לאחר שכתב למעלה מ-260 ספרים (בעיקר רומנים, מחזות ומסות). כתיבתו נחשבת מקורית בכך שהיא משלבת את הרוח הדרמטית והסנטימנטלית של התנועה הרומנטית עם שילוב אישי ביותר של סרקזם, מרירות והומור שחור. הוא גם מהולל בזכות שנינותו המיוחדת ואופיו האנקדוטלי, כמו גם בזכות חייו הסוערים (וסופם הטרגי).
כתיבתו, שהתרכזה בהווי המקומי והציורי ומזוהה באופן כללי עם המסורת הרומנטית, נתפסת לעיתים קרובות בניגוד לזו של אסה דה קיירוש (אנ') - גנדרן (אנ') קוסמופוליטי ותומך נלהב של הריאליזם (אנ'), שהיה בן תקופתו של קמילו למרות היותו צעיר ממנו ב-20 שנה. במתח הזה בין קמילו לאסה - שמכונה לעיתים קרובות על ידי המבקרים הגרילה הספרותית - רבים פירשו סינתזה של שתי המגמות הגדולות הקיימות בספרות הפורטוגזית של המאה ה-19.
הטענות על כך שהוא הצטרף לבונים החופשיים ב-1846 סותרות במידה מסוימת את האינדיקציות שבאותה תקופה, במהלך המהפכה של מריה דה פונטה (אנ'), הוא נלחם לטובת המיגליסטים (אנ') כ"עוזר לפקודות הגנרל הסקוטי רנאלד מקדונל (Ranald MacDonell)",[1] שהיה פעיל במסדר ה"קדוש" מיכאל של הכנף (אנ') שקם לתחייה בדיוק כדי להילחם בבונים החופשיים. באופן דומה, חלק ניכר מהספרות שלו מדגימה את האידיאלים שלו לגבי הלגיטימיזם ודעותיו כמסורתי, שמרן וקתולי.
הערות שוליים
- ^ "Biografia de Camilo Castelo Branco (Lisboa, 1825 - São Miguel de Ceide/Vila Nova de Famalicão, 1890), Centro de Documentação de Autores Portugueses". Direcção-Geral do Livro e das Bibliotecas. בינואר 2005. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
קמילו קשטלו ברנקו37225319Q365423