קלרנס תומאס

קלרנס תומאס

לידה	23 ביוני 1948 (גיל: 76) פין פוינט, ג'ורג'יה
השכלה	אוניברסיטת ייל
תקופת כהונה	בית המשפט העליון של ארצות הברית: החל מ-1991 – הווה

קלרנס תומאס (באנגלית: Clarence Thomas; נולד ב-23 ביוני 1948) הוא שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, האפרו-אמריקאי השני בהיסטוריה בתפקיד זה, אחרי ת'ורגוד מרשל אותו החליף בתפקיד.

חייו

תומאס נולד בעיירה פין פוינט שבג'ורג'יה. אביו נטש את המשפחה בגיל צעיר, והוא חי עם אמו ועם אביה. לסב הייתה השפעה רבה על קלרנס הצעיר ולימים הוא קרא לסיפרו האוטוביוגרפי "בנו של סבי - זכרונות" ("My Grandfather's Son A Memoir").

בנעוריו נמשך לתנועות המחאה השחורות, אולם בהדרגה פיתח השקפה ליברטריאנית שמרנית, שאינה רווחת בקרב השחורים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מהגותה של איין ראנד.

תומאס הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ייל. בשנות השמונים שימש בתפקידים שונים הקשורים לזכויות האזרח בממשל רייגן. ב-1990 מונה לשופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה.

ב-1991, עם פרישתו של ת'ורגוד מרשל, חיפש הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש מחליף שישתייך למיעוט השחור. הוא בחר בתומאס, בעל ההשקפות השמרניות המובהקות, שנתמנה רק מעט קודם לכן לשופט פדרלי. החלפתו של מרשל הליברלי בתומאס עוררה זעם רב בשמאל האמריקני. לשכת עורכי הדין האמריקנית הביעה הסתייגות מסוימת ממינויו של תומאס, שלא נחשב לעילוי משפטי. ארגוני זכויות אדם בארצות הברית הביעו מחאה חריפה על רקע התנגדותו של תומאס להפלות ולהעדפה מתקנת (שממנה, על פי הודאתו, גם הוא נהנה). המאבק על המינוי לווה בסערה חסרת תקדים, כאשר אניטה היל, פרופסור למשפטים, העידה כי תומאס הטריד אותה בעניינים שבצניעות. אף על פי כן, אושר בסופו של דבר המינוי בסנאט ברוב דחוק ביותר. תומאס טען שהוא קורבן ל"לינץ' לשחורים ששוכחים את מקומם".

תומאס כשופט

כמעט בכל פסק דין מצדד תומאס בעמדה השמרנית המסייגת הגנה על זכויות אדם (למעט זכות הקניין וחופש הביטוי). עד למותו של השופט אנטונין סקאליה, שמרן מובהק, בדרך כלל שררה ביניהם תמימות דעים מלאה.

תומאס הוא טקסטואליסט, כלומר רואה בלשון החוק (או החוקה) במשמעותה הרגילה, את המקור העיקרי (או הבלעדי) לפרשנות. כאוריגינליסט הוא מפרש את לשון החוקה (והתיקונים לחוקה, וכן כל חקיקה של הקונגרס) על פי המשמעות המקורית (original Meaning) שהייתה לטקסט בעת החקיקה. שותפו הבולט לגישה זו היה השופט אנטונין סקאליה. גישתם ביחס לאוריגינליזם שונה במקצת מאסכולה אוריגינליסטית אחרת המבכרת היצמדות לכוונתם של יוצרי החוקה (original intent).

בניגוד לעמיתיו הוא אינו נזהר מלתמוך בביטול החלטות עבר כאשר הוא חולק עליהן.

גישתו הנוקשה לזכויות מורשעים ואסירים עוררה אף היא כעס בקרב ארגוני זכויות אדם. תומאס תמך בהוצאתם להורג של עבריינים הסובלים מפיגור שכלי ותהה האם יש זכות לאסיר לבקש פיצוי על תקיפה שחווה בכלא, בהתחשב בכך שחוויית הכלא מטבעה מחייבת הימצאות עם בני אדם אלימים ומסוכנים.

תומאס הצטרף להחלטה שהפסיקה את ספירת הקולות החוזרת בפלורידה בבחירות לנשיאות בשנת 2000 ובכך קבעה כי המנצח במדינה וממילא בבחירות הוא ג'ורג' ווקר בוש אשר ניצח על פי הספירה הראשונה.

בניגוד לשופטים האחרים בבית המשפט העליון, תומאס ממעיט להתבטא בדיונים. יוצאת דופן הייתה התפרצות נזעמת שלו בעת דיון על הבערת צלבים בידי הקו קלוקס קלאן. הוא ביטא התנגדות חריפה להתרת מעשה זה, על אף שבדרך כלל, ברוחה של התפיסה המסורתית של החוקה, הוא תומך נלהב בחופש ביטוי פוליטי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלרנס תומאס בוויקישיתוף