מבצר דובייה
 |
מבצר דובייה הידוע גם בשם הערבי קלעת דובאי (בצרפתית: Le château de Doubiyé, בערבית: قلعة دوبية, בתעתיק מדויק: קלעת דוביה) הוא מבצר צלבני חרב בדרום לבנון המתוארך למאה ה-12. המבצר נמצא מזרחית לכפר צ'אקרה במפגש ואדי ג'מאל וואדי הסלוקי. אורך המבצר 125 מטר ורוחבו 80 מטר. המבצר היה מוקף בחפיר והכיל כ־30 חדרים, מסביב למבצר היו בארות. מחוץ למבצר נחצב מאגר מים גדול.
מגדל המבצר נועד לשמור על הדרך בין דמשק לצור.[1]
המבצר ככל הנראה נכבש על ידי הממלוכים.
במחצית השנייה של המאה ה-19 חקרו את המבצר משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל קלוד קונדר והוריישו קיצ'נר. הם העריכו שהמצודה נבנתה במקביל למצודה האחרונה שבנה יו סנט אומר (אנ') נסיך הגליל בשנת 1104. תפקיד המצודה היה לשמור על רצף בין המצודה בהונין למצודת בתבנין. הם מצאו דמיון לחאן ג'וב יוסף וחאן אל מיניה.
ב-16 באוגוסט 1999 התרחשה במבצר ובסביבתו היתקלות של חטיבת גולני עם מחבלי חזבאללה במהלך מבצע שבר ענן.
לקריאה נוספת
- Cyril Yovitchitch, Qal‘at Doubiyé, une forteresse-garnison de l’arrière-pays de Tyr, 2011
- Claude Reignier Conder and H.H. Kitchener (1881): The Survey of Western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology. London:Committee of the Palestine Exploration Fund. vol 1 The full text, archive.org, Can download PDF
הערות שוליים
- ^ Le château de Doubiyé (Liban), Le Crac des Chevaliers (בצרפתית)
