קאלימאכוס

ערך זה עוסק במשורר הלניסטי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאלימאכוס (פירושונים).

קאלימאכוס (ביוונית: Καλλίμαχος; נולד ב-312 לפנה"ס, קירנה - ?) היה מגדולי משורריה של התקופה ההלניסטית. הוא נולד בקירנה שבצפון אפריקה (כיום לוב). אין יודעים מתי נפטר מחד ומאידך ידוע שיצירתו האחרונה נערכה בשנת 244 לפנה"ס.

מאתונה לאלכסנדריה

קאלימאכוס למד פילוסופיה באתונה ובשנת 290 לפנה"ס לערך עקר לאלכסנדריה ההלניסטית וקבע בה את מקום מגוריו. הוא לימד שם בבית ספר, ואולי אף ניהל אותו, עם זאת ידע גם ימי עוני ומחסור, כפי שזה משתקף בשירתו.
קאלימאכוס היה חסיד ה"אפיליון" (האפוס הקטן) והסתייג מהאפוס הקלאסי, הארכאי. לדעתו אצורה ברכה רבה דווקא בחיבור קצר, אשר בו יוכל המשורר להעמיק ולהפנים את מלוא כישוריו.
בספרייה האלכסנדרונית חיבר קאלימאכוס קטלוגים, כ-120 במספר, שהיו למעשה המסגרת החשובה של תולדות הספרות. לכל מחבר הוסיף קאלימאכוס ביוגרפיה קצרה.

יצירותיו הליריות

בדומה למשוררים אחרים בני דורו, ואף אלה שקדמו לו, לא שרדו רוב יצירותיו. מה שנותר הוא רק קמצוץ זעיר מכל אשר כתב: שישה הימנונים (פיוטים דתיים הפונים לאל כלשהו), 64 אפיגרמות וכן מבחר קטעים ופרגמנטים משירים וחיבורים אפיליוניים.

בהימנונים של קאלימאכוס ניתן למצוא את ההתמזגות של סוגי הפיוט הלירי, האפי והדרמטי. בולטת בהם בקיאות מיתולוגית, אך כזו שאינו פוגמת בשירה ובאיכותה.
ביצירותיו בולטת האטיולוגיה, כלומר הסיבתיות – הרצון להסביר אירועים שונים, תופעות, פולחנים ועוד. דרך יצירותיו ניתן לשרטט את פרקי חייו באופן זה, שתחילה היה צעיר תוסס ודינמי, ואחר-כך היה למתבגר, ממוסד ושקול.