קלאודיה ג'ואן אלכסנדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. קלאודיה ג'ואן אלכסנדר (Claudia Joan Alexander) (מאי 30, 1959 -יולי 11, 2015) הייתה מדענית וחוקרת קנדית-אמריקאית שעסקה בגאופיזיקה ומדע פלנטרי.

במהלך הקריירה שלה היא עבדה במכון הגאולוגי של ארצות הברית, מעבדת הסילון של NASA, הייתה מנהלת הפרויקט האחרונה של תוכנית גלילאו ועבדה בשיתוף עם ארגון החלל האירופאי על משימת "רוזטה".

מעבר להישגיה המרשימים בתחומי המדע, היא עמלה רבות על קידום החינוך בנושאי המתמטיקה, הנדסה ומדעים, בעיקר עבור נשים צעירות כהות עור. בנוסף, היא כתבה כמה ספרים שמטרתם הייתה לקדם את הרצון לגלות ולחקור בקרב הדור הצעיר.

המורשת שלה תמשיך הרבה אחריה. נקראו על שמה מספר דברים, ביניהם תוכנית מלגה, מאפיין על אסטרואיד, פרס המוענק כל שנה באוניברסיטת מישיגן, ועוד.[1][2]

ביוגרפיה

קלאודיה אלכסנדר נולדה ב-30 במאי 1959 בוונקובר, קנדה אך גדלה בקליפורניה, ארצות הברית. לקלאודיה היו שני הורים (אביה הרולד אלפרד אלכסנדר ואימה גיינל ג'סטנה וויליאמס אלכסנדר) ושני אחים, סוזן ודויד. כשהייתה ילדה, רצתה אלכסנדר להיות כתבת, אך הוריה רצו שהיא תהיה מהנדסת. לאחר שיכנועים רבים, היא הסכימה ללמוד נושא מעשי יותר, והלכה ללמוד הנדסה.

במהלך קיץ אחד בשנותיה בתיכון, אלכסנדר עברה התמחות במרכז החקר איימס. במהלך התמחותה, היא גילתה עניין רב במדע פלנטרי. למרות שהתמחותה הייתה בתחום ההנדסה, היא הייתה מגיעה הרבה למחלקת המדע הפלנטרי, שם גילתה שהיא חשה זיקה חזקה לנושא, ומאוד טובה בו.

לאחר סיום התיכון, אלכסנדר עשתה תואר ראשון בגאופיזיקה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה בשנת 1983, ותואר שני באסטרופיזיקה באוניברסיטת UCLA, שבלוס אנג'לס. את הדוקטורט שלה היא עשתה על מדעי אטמוספירה, אוקיינוסים, וחלל, כאשר התמחתה בפלזמת חלל, באוניברסיטת מישיגן, בשנת 1993.[3][4]

לאחר שסיימה את תוארה השני, היא הצטרפה ל-JPL (מעבדת הסילון של נאס"א) ועבדה שם על מכשור הספקטרומטר מיפוי על גלים כמעט בטווח האינפרא-אדום, כחלק ממשימת גלילאו.

כשהמשימה התקדמה, אלכסנדר קודמה להיות מנהלת הפרויקט האחרונה של משימת גלילאו, ובין היתר הייתה אחראית על סיום המשימה, כאשר המדענים בפרויקט היו אחראים על הנפילה המתוכננת של הכלי לתוך האטמוספירה של צדק.

תחת הנהגתה של קלאודיה אלכסנדר, המשימה הניבה פירות רבים, ביניהם תגליות וחידושים, על הרכב האטמוספירה של צדק, גילוי 21 ירחים חדשים של כוכב הלכת הענק, גילוי אטמוספירה על גנימיד, אחד מירחיו הגדולים של צדק, ועוד.[1]

בשנת 1988 אלכסנדר נכנסה לתוכנית הדוקטורנית של מדעים ופיזיקה פלנטרית באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, שם עבדה במידול תרמו-פיזיקלי של גרעיני מטאוריטים.

מאוחר יותר, משנת 1998 ועד פטירתה, אלכסנדר השתתפה כמדענית בתוכנית "רוזטה", שהובלה על ידי ארגון החלל האירופאי, ותפקידה של אלכסנדר היה כמנהלת בפרויקט מצד ארצות הברית ונאס"א. "רוזטה" הייתה גששית שחקרה מטאוריט בשם 67P/Churyumov-Gerasimenko. תפקידה של אלכסנדר במשימה היה קריטי וחשוב, ובזכות מנהיגותה כמנהלת בפרויקט היא הבטיחה את הצלחתה של המשימה.[3][4]

פעילות מחוץ לעבודתה וחיים אישיים

לאודיה אלכסנדר הייתה פעילה מאוד בקידום החינוך בתחומי המדעים, מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה, בעיקר בקרב נשים צעירות כהות עור.

אלכסנדר כתבה כמה ספרים, ביניהם "Windows to adventur: Venus", Ventana a la Aventura: Ventana a", שמטרתם היא לקדם את הסקרנות ודחף החקר בדור הצעיר, בעיקר בנושאי החלל.

כאות כבוד על תרומתה, אוניברסיטת מישיגן הקימו את "מלגת קלאודיה אלכסנדר", שמטרתה לעזור כלכלית לתלמידים שצריכים עזרה, בעיקר בתחומי חקר החלל ומדע פלנטרי. מעבר לכך, לאחר פטירתה קראו על שמה מאפיין במטאוריט 67P/Churyumov-Gerasimenko.

הייתה חלק מארגון כותבי הרומנטיקה של ארצות הברית.

קלאודיה אלכסנדר הלכה לעולמה ב-11 ליולי, 2015 לאחר מאבק במשך עשור בסרטן השד.[5]

פרסים והוקרות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קלאודיה ג'ואן אלכסנדר37790967Q2978393