קו גובה
קו גובה הוא מונח גאוגרפי המציין קו דמיוני אופקי המשותף למספר נקודות המצויות באותו רום מעל נקודת בסיס כלשהי, בשבילינו (תושבי כדור הארץ) פני הים. קווי-גובה משמשים במיפוי טופוגרפי לציון גובהם של הרים וללמידת שינויים ביחס בין תצורות-קרקע מוגבהות (או עמוקות) לבין עצמן, ובינן לפני-הים.
נהוג להתייחס למידה המצוינת על ידי קו-גובה כאל "גובה גאומטרי" בעוד שגובה של עצם שנמצא מעל לפני השטח, במנותק ממנו (כדוגמת כלי טיס בתעופתו), נקרא "גובה גֵאוֹפּוֹטנציאלי".
קווי מתאר הם אמצעי שכיח במפות טופוגרפיות לתיאור הבדלים בין נקודות-גבהים שונות. עם זאת, במפות ומודלים מסוגים שונים נעשה שימוש גם בכתמי צבע והצללות.
קווי גובה של מקומות על פני כדור הארץ נקבעים באמצעות מחקר גאופיזיקלי, ביחס לנקודה קרקעית נתונה וקבועה. היפסוגרפיה (מיוונית ὕψος, "היפסו" - גובה, ו-γραφία, "גרפיה" - רישום) היא הכלי המדעי החוקר וממפה את תפוצת הגבהים הטופוגרפיים מעל פני-הים, בהתייחסות בעיקר לכדור הארץ אולם לעיתים אף לכוכבי-לכת מוצקים אחרים, כנוגה ומאדים. מיפוי היפסוגרפי מבקש לתאר את שטח העולם בשלמותו תוך שהוא לוקח בחשבון בעיקר את גובהי פני-הארץ אך גם את אלה של קרקעית האוקיינוסים.
בלמידת הקשר בין קווי גובה וטמפרטורה נמצא כי הטמפרטורה צונחת ככל שמתקדם קו הגובה למעלה, בשיעור של כ-6.5 מעלות צלזיוס לכל 1,000 מטר, זאת בשל צפיפות אוויר פחותה בגבהים גדולים.