קושט (קטורת)
קוֹשְׂטְ הוא אחד מסממני קטורת הסמים שהוקטר במקדש. הוא הוכנס בכמות של שנים עשר מנה לתוך הקטורת בכל שנה, כנאמר בפרשת פיטום הקטורת.
הרמב"ם בפירושו למשנה[1] תירגם "קושט" "אלקסט" בערבית. בסמ"ג וארחות חיים לוניל ואבודרהם[2] פירשו קושט - קוסט. בפירוש עיון תפילה בסידור כתב "שהוא קליפת ענפי עץ אינטיללי והוא הנקרא קינמון לבן"[3].
בין החוקרים של העת החדשה ניתן למצוא שני זיהויים עיקריים לקושט שהיה בקטורת. לדעת יהודה פליקס[4] הקושט הוא צמח בושם הודי ממשפחת המורכבים ששמו הלטיני המקובל היום הוא Saussurea costus. הרב יוסף קאפח[5] נוטה לדעת הסוברים שהקושט הוא הצמח Costus speciosus - זנגביל המלמלה.
שמותיהם של סממני הקטורת ומרכיביה, מופיעים בחיבורו של הרמב"ם משנה תורה:
נטף האמור בתורה הוא עצי הקטף שיוצא מהן הצרי והשחלת היא הצפורן שנותנין אותה בני האדם במוגמרות והחלבנה כמו דבש שחור וריחו קשה והוא שרף אילנות בערי יון וזהו שמות הסמנים בלשון ערבי: עוד בלסאן ואצפאר טיב ומיעה ולכאן ומוסקי וקציעה וסנבלי אלנטורין וזעפרן וקושט ועוד הירדי וקסבר סליכה וענבר
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על מסכת כריתות, פרק א', משנה א'; מסכת עוקצין, פרק ג', משנה ה'.
- ^ סדר שחרית של חול עמוד קכה
- ^ סידור אוצר התפילות, תפילת מוסף של שבת
- ^ הקושט, והחימום, וראשי בשמים – זנגביל המלמלה, באתר הדף היומי
- ^ בפירושו על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש, פ"א הלכה ג', הערה ו') וכן ז. עמר בספר "הקטורת"
20174636קושט (קטורת)