קורפוס ספרטום
קוֹרפּוּס סֶפָּרָטוּם (מלטינית: Corpus separatum) פירושו עיר או אזור בעלי מעמד פוליטי ומשפטי שונה מסביבתה, אך חסרי ריבונות עצמאית.
מונח זה הוזכר בועידת אונסקו"פ אשר הציעה בשנת 1947 את תוכנית חלוקת ארץ ישראל. בתוכנית החלוקה חולקו שטחי ארץ ישראל בין היהודים והערבים. לעומת שאר הארץ, ירושלים ובית לחם לא חולקו אלא הוגדרו כקורפוס ספרטום – גוף נפרד שיהיה בשליטה בין-לאומית ולא בשליטת אחד הצדדים (שלטון יהודי, שלטון ערבי או שלטון המנדט הבריטי). בסופו של דבר, האזור המיועד פוצל בין ישראל וירדן בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות.
קורפוס ספרטום נוסף פעל גם בעיר הנמל רייקה שבקרואטיה של ימינו, בין 1779 ל-1918. הגוף הנפרד נוצר בהוראתה של מלכת אוסטריה מריה תרזה ובוטל בתום מלחמת העולם הראשונה עת סופח לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. גופים נפרדים נוספים פעלו בנובי פאזאר שבסרביה בין 1378 ל-1514, ובפורדנונה שבאיטליה בין 1878 ל-1912.
