קורט קירשמן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח אנציקלופדי, מכלולזציה/.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח אנציקלופדי, מכלולזציה/. |
גרשום קורט קירשמן (תרנ"ה – תשט"ו, 1895 – אוגוסט 1955) היה רופא ואיש ציבור, מחלוצי הרנטגן בישראל.
חייו
תחילת דרכו
קירשמן נולד בשנת 1895 בברלין בירת הקיסרות הגרמנית. למד רפואה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין וסיים בהצטיינות ב-1919. מתחילת דרכו כרופא התלהב מהאפשרויות הגלומות בקרני רנטגן כאמצעי דיאגנוסטי ובחר להתמחות ברנטגנולוגיה. עבד במכון לרנטגן ולרפואה פיזיקלית של ד"ר תומאס במרכז ברלין, תחילה כרופא שכיר וכעבור שנים אחדות כשותף של ד"ר תומאס. בנוסף לעבודתו זו גם ארגן וניהל קורסים לטכנאי רנטגן, שזכו בהכרת הרשויות. באותה תקופה טרח בשעות הפנאי על כתיבת הספר Das Röntgenverfahren; ein Lehrbuch für den Arzt und die technische Assistentin ("השיטה הרנטגנית – ספר לימוד לרופא ולאסיסטנטית הטכנית"; לייפציג: הוצאת גיאורג תימה, 1930; הספר הושמד על ידי הנאצים שנים מעטות לאחר הוצאתו לאור).
חייו בישראל
ד"ר קירשמן עלה לארץ ישראל עם אשתו ושלוש בנותיהם בשלהי 1933 והתיישב ברמת גן, אז מושבה קטנה. ד"ר קירשמן עבד כרופא כללי, עצמאי, והיה מבקר בבתיהם של חולים שנזקקו לו, בכל שעות היום והלילה. את רוב הביקורים הללו עשה ברגל; נסיעה במוניות הייתה אז יקרה והשידוך עם החמור שרכש לא עלה יפה, והסתיים עם בריחת החמור. חוג החולים שלו כלל גם פלאחים ערביים שהתגוררו ליד נחל הירקון, בסביבות שבע טחנות, וכשהיה אצלם מחסור במזומנים היו משלמים לו בביצים ובבננות.
בסוף שנות השלושים נפתח על גבעה ברמת גן בי"ח פרטי בשם "רפאל", שנסגר לאחר זמן קצר ובמקומו נוסד בי"ח "רמת מרפא". ד"ר קירשמן ביצע את כל שירותי הרנטגן בבתי חולים אלה. כמו כן עבד זמן מה במכון הרנטגן של בית החולים דג'אני ביפו. בתקופת מגוריו ברמת גן, 1933 עד 1946, היה ד"ר קירשמן מעורה בחיי החברה במושבה, ונתגלו כישוריו כעובד ציבור נבחר. הוא מילא בהצלחה ולפרקי זמן ממושכים תפקידים כמו: יו"ר ההסתדרות הרפואית, יו"ר הליגה למלחמה בשחפת, יו"ר הוועד למען החייל ונשיא לשכת "בני ברית" – סניף רמת גן.
פועלו
פעילותו הציבורית המגוונת נתנה לו הזדמנות לעזור ולעודד רבים מתושבי המושבה, בני כל שכבות האוכלוסייה, בתקופה הקשה ההיא. ב-1938 נשלח על ידי ההסתדרות הרפואית לאלכסנדריה שבמצרים למטרת איסוף תרומות מרופאים יוצאי גרמניה שישבו שם, וגם שליחות זו הוכתרה בהצלחה.
לאחר מכירת בית קירשמן ב-1946, ד"ר קירשמן עבר עם משפחתו לפתח תקווה, ופתח את מכון הרנטגן הראשון שם, כשאשתו מסייעת לו כטכנאית. המכון שירת חולים של הרופאים הפרטיים בפתח תקווה ובסביבתה, אך לא משך ידו מעבודה גם עבור גופים ציבוריים. ב-1948, כשהיישוב התכונן למלחמת העצמאות, עבדו בעליו במשך שבועות רבים עד מאוחר בלילה על מנת להספיק לבדוק את המוני המתגייסים לכוחות הביטחון. אחר כך הגיעו דיירי המעברות שהופנו אליו על ידי משרד הבריאות של המדינה הצעירה. בשנות החמישים החלה הפריצה הגדולה של קופ"ח מכבי לפתח תקווה. ד"ר קירשמן התמנה "רופא מהימן" מטעמה, ומכון הרנטגן שלו שירת את מבוטחי "מכבי".
נפטר באוגוסט[1] 1955 לאחר מחלה קצרה, והוא בן 60[2].
בית קירשמן
מיד לאחר עלייתם פתחו קירשמן ואשתו את "בית קירשמן", פנסיון ובית החלמה, ברחוב ביאליק (ליד הרחוב שלימים נקרא שלמה בן יוסף)[3]. היה זה הפנסיון הראשון ברמת גן, והוא משך אליו בשנותיו הראשונות רבים מבכירי היישוב, שנהנו לקבל בו יחס אישי ושיחה מעניינת יחד עם הדיאטה המתאימה[4]. הבית עבר שיפוצים בשנת 1936[5] ושוב בשנת 1943[6]. "בית קירשמן" נמכר בתחילת 1946, בעיקר עקב סיבות כלכליות, והיה לפנסיון פוליצר[7]. בתחילת 1956 עבר הפנסיון לבעלות מאיר טברסקי ואריך ליטנר[8][9].
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799 / פרופ נסים לוי ; יעל לוי. וכן נכתב על ידי בני משפחתו.
- ^ בית קרשמן - רמת גן, דואר היום, 25 בדצמבר 1933
בית קרשמן - רמת גן, דבר, 16 בפברואר 1934 - ^ בית קרשמן - רמת גן, דואר היום, 27 במאי 1934
- ^ בית קירשמן - רמת גן, דואר היום, 30 במרץ 1936
- ^ בית קירשמן, דבר, 7 בנובמבר 1943
- ^ פנסיון פוליצר, רמת גן, דבר, 3 במרץ 1946
- ^ חדש ברמת גן, מעריב, 12 במרץ 1956
- ^ הודעות על רישום שותפויות - פנסיון ליטנר - טברסקי את ליטנר, ילקוט הפרסומים 493, 16 באוגוסט 1956, עמ' 1349
30451694קורט קירשמן