קונצנזוס וושינגטון
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
קונצנזוס וושינגטון הוא מושג שטבע הכלכלן ג'ון ווילאמסון ב-1989. נוגע לתוכנית כלכלית שהוכנה במערב בעקבות המשברים הכלכלים של שנות ה-80 שהחלו בפשיטת הרגל של מקסיקו ב-1982. השם נובע מכך שבמרחק קרוב מאד בוושינגטון נמצאים שלושה מוסדות שנמצאים במרחק של ק"מ אחד מהשני, קרן המטבע הבינלאומית, משרד האוצר האמריקאי והבנק העולמי שכולם משתייכים לאותה תפיסת עולם כלכלית המאפיינת את עידן הגלובליזציה.
במרכז הקונצנזוס עומד ההיגיון של כלכלה הנאו-ליבראלית הקובע כי הגרעון והאינפלציה הובילו למשברים הכלכליים והן שורש הבעיה של הכלכלה המודרנית. כדי למנוע ממדינות להגיע למצב זה מסכימים ביניהם שלושת המוסדות הכלכליים כי יש צורך בשוק חופשי ובכדי לקיימו יש לבצע כך:
- צריך להוציא כסף על תשתיות. פיזיות ותשתיות של חינוך.
- רפורמה במס – להרחיב את בסיס התקציב – לבטל את כל הפטורים ממסים, ולקצץ ממי שמניע את הכלכלה (עשירים ומעמד הביניים).
- ליברליזציה פיננסית – שער חליפין יציב ואחיד.
- ליברליזציה של הסחר.
- הפרטה כדי למשוך משקיעים.
- הסרת פיקוח.
על פי הקונצנזוס נוצרה פרדיגמה החדשה, הפוכה לגמרי מהקודמת, שמוצגת כדבר הנכון כדי להציל את הבנקים של המערב. לטענת מס' חוקרים – זה פשוט שחרור של ההון מפיקוח המדינה, ועכשיו הוא לא צריך להשקיע, אלא לעשות רווחים קלים. בהשקעה יש סיכון להפסיד את הכסף, ברווחים בטוחים אין. השחרור הזה יצר מצב משברי שבעצם הכלכלה מאז לא צומחת – ההון רק נע ממקום למקום. רוב הציבור נפגע מהמצב הזה, אבל אין לו אפשרות להילחם בזה יותר. הקונצנזוס מאפשר לכפות על כולם לעשות את מה שהכלכלנים רוצים.
קונצנזוס זה מאפיין את המעבר מכלכלה מתערבת ומותו של הסכם ברטון-וודס (המודל הקיינסיאני) לכלכלת שוק חופשי של עידן הגלבולזיציה.
21994915קונצנזוס וושינגטון