קונסטנטין איפסילנטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור דמותו של קונסטנטין איפסילנטי

קונסטנטין איפסילנטי (יוונית : Κωνσταντίνος Υψηλάντης, רומנית: Constantin Ipsilanti, בערך 1760 - 1816) היה מהמלכים הפאנאריוטים, שליט נסיכות מולדובה בין ה-8 במרץ 1799 ל-4 ביולי 1801, אוקטובר 1806 - נובמבר 1806; שליט ולאכיה בתקופה 1 בספטמבר 1802 - אוגוסט 1806, 27 בדצמבר 1806 - 31 במאי 1807 ומושלה מטעם רוסיה במהלך 3 שבועות באוגוסט אותה שנה.

קונסטנטין איפסילנטי היה בנו של השליט אלכסנדר וודה איפסילנטי ואביו של אלכסנדר איפסילנטי, מנהיג הפיליקי אטריה. הוא התחיל את הקריירה שלו כמתורגמן בחצר הסולטאן העות'מאני, בתקופת השלטון השנייה של אביו בארצות הרומניות. במהלך שירותו כמתורגמן קשר יחסים עם נציגים רוסים ואנגלים ובעזרתם הגיע לשלטון בנסיכות מולדובה ב-1799. בעקבות מדיניות פרו-רוסית מודגשת הודח ב-1801 ושב לקונסטנטינופול. לפי ההסכם הרוסי טורקי מ-1802 הרוסים קיבלו אפשרות להשפיע על מינוי שליטים בארצות הרומניות לתקופה של שבע שנים והביאו למינויו של ניקולאה מברוקורדט לשליט נסיכות ולאכיה.

הוא הצטרף לפעילות לשחרור יוון וכשזה התגלה הוא נמלט לווינה, ובשנת 1799, קיבל חנינה מידי הסולטאן ומונה לשליט של נסיכות מולדובה. בשנת 1805 הודח ונמלט לסנקט פטרבורג, ובשנת 1806 חזר לבוקרשט בראש 20,000 רוסים, כדי לחדש את שחרור יוון. אולם תוכניותיו נקטעו בעקבות חוזה טילזיט. הוא חזר לרוסיה ונפטר בקייב.

בתחילת המאה ה-19 הגן על יהדות בוקרשט מפני עלילת דם.

בניו

לקריאה נוספת

* Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, volumul III

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.