קונגו הצרפתית
.svg) | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מושבה צרפתית |
| שפה נפוצה | צרפתית |
| עיר בירה | ברזוויל 4°16′00″S 15°17′00″E / 4.26666666666667°S 15.2833333333333°E |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 1882 |
| פירוק | |
| תאריך | 1910 |
| ישות קודמת |
ממלכת קונגו אימפריית קאנם בורנו ממלכת קאטא |
| ישות יורשת |
 אפריקה המשוונית הצרפתיתקמרון הגרמנית |
| כלכלה | |
| מטבע | פרנק CFA מרכז אפריקני (XAF) |
קונגו הצרפתית, או בשמה הנוסף קונגו התיכונה (Middle Congo), הייתה קולוניה צרפתית אשר כללה את הרפובליקה של קונגו, גבון, והרפובליקה המרכז-אפריקאית של היום. עיר בירתה הייתה ברזוויל, העיר הגדולה ביותר ברפובליקה של קונגו והיא השתרעה על אזור נרחב בגדה הצפונית של נהר הקונגו. אוכלוסיית קונגו הצרפתית הייתה מורכבת ממספר קבוצות של אנשי בנטו[1] צרפת שלטה בקונגו הצרפתית, שלימים הפכה לחלק מאפריקה המשוונית הצרפתית, בין השנים 1882–1910[2]. קונגו הצרפתית השתרעה לאורך החוף האטלנטי, בין קמרון לקונגו הבלגית. היא גבלה עם נהר אובנגי (Ubangi) מדרום ועם נהר צ'אד (Chad) מצפון[3].
היסטוריה
האירופאים גיששו באזור 'אפריקה המשוונית הצרפתית' כבר במהלך המאה ה-16[4] ובסוף המאה ה-18 נעשו ניסיונות לחקור את האזור על ידי קבוצות צרפתים שונות, אך בצרפת לא נראה שהיה עניין בכך[4].קונגו הצרפתית החלה בעיר הבירה ברזוויל, בשנת 1880, כאשר צרפת לקחה חסות על אנשי 'טק' (Teke), ונוסדה רשמית ב-30 בנובמבר 1882.
בתחילת המאה ה-19 צרפת השתלטה על מדינות רבות באפריקה, ביניהן גבון, קונגו התיכונה (כיום 'הרפובליקה של קונגו'), צ'אד (Chad) ואובנגי-שארי (Ubangi-Shari) (כיום הרפובליקה המרכז אפריקאית). בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, פייר סבורניאן דה בראזה (Pierre Savorgnan de Brazza), קצין חיל הים הצרפתי, שעל שמו נקראת עיר הבירה ברזוויל, גרם לכך שצרפת תשלוט באופן רשמי בגבון ובגדה הצפונית של נהר הקונגו על ידי הסכם שחתם עם מנהיג ממלכת טק[2].
בוועידה שנערכה בברלין בשנת 1885 חולקו אזורי השליטה באפריקה, צרפת קיבלה את האזור שנחקר על ידי פייר דה בראזה[5]. בשנת 1888 צרפת סיפחה לשליטתה את גבון ובשנת 1891 שינתה את שמה של מושבת קונגו-גבון ל'קונגו הצרפתית'[5]. בשנת 1894 צרפת סיפחה לשטחה את השליטה על אובאנגי שארי ובשנת 1900 על צ'אד.
המשטר הצרפתי התנהל באכזריות כלפי המקומיים, הנהיג מניעת זכויות בסיסיות וכפה עבדות על התושבים. חוקקו חוקים כנגדם, נאסר עליהם למחות על עוולם בפומבי ולעבוד בתפקידי מפתח. ב-15 בינואר 1910 צרפת איחדה מספר מושבות שכנות במרכז אפריקה: גבון, קונגו התיכונה, אובנגי-שרי וצ'אד, ונוצרה 'אפריקה המשוונית הצרפתית'[3] שעיר בירתה היא ברזוויל. עם הקמת 'אפריקה המשוונית הצרפתית', הישות קונגו הצרפתית חדלה להתקיים כיחידה, אלא כחלק מ'אפריקה המשוונית הצרפתית'.
לאחר האיחוד, לאורך מספר שנים נכפה משטר קשוח מצד הצרפתים, שכלל בין היתר גביית מיסים ועבדות, אך בחלוף הזמן הוקל המשטר הקשוח ונוצר משטר ליברלי יותר. בשנת 1956 קונגו הפכה לרפובליקה בקהילה הצרפתית וב-15 באוגוסט 1960 קיבלה עצמאות פוליטית מוחלטת[2].
ממלכת טק (Teke Kingdom) (1880-1892)
ממלכת טק שכנה בחלקו הצפוני של מאגר מליבו (Malebo Pool), בצפון נהר הקונגו. בשנת 1600 הייתה ידועה בתור יריבתה של ממלכת קונגו ששכנה בחלקו הדרומי של הנהר. ממלכת טק שלטה בסחר הפנימי במדינתה ובמיוחד בסחר בעבדים ושנהב[6].
לאחר חתימת ההסכם בין הממלכה לפייר דה בראזה, בשנת 1882, ממלכת טק הייתה תחת חסות צרפת. עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1891, היא הפכה לחלק מקונגו הצרפתית (French Congo)[6]. מעט מאד ידוע על המבנה הפוליטי והתנהלותה של ממלכת טק. עם זאת ידוע כי בראשה עמד מלך שנקרא מקוקו (makoko) וכי המבנה הפוליטי בממלכה היה יוצא דופן. ממלכה ללא צבא מרכזי, ללא מערכת משפט מאוחדת, ללא מועצה מרכזית, ללא נציגות של סמכויות ואף לא הציגה מדיניות מאוחדת כלפי חוץ[7].רצון תושבי הממלכה להיות עשירים גרם להם לסחור בנשים, עבדים זרים ורובים בתמורה לכסף[7]. כאשר ממלכת טק התרחבה, מרבית הנשים עסקו במשק בית.
חינוך
לאחר ההשתלטות הצבאית, בשנת 1889 נוסד "בית הספר הקולוניאלי" (Ecole Colonial). בוגרי בית הספר תפסו תפקידים פקידותיים מנהליים. חינוך תיכוני הוגבל לאפריקאים ספורים בלבד ורמתו הייתה נמוכה, כך שמספר האפריקאים שקיבלו חינוך תיכוני ועל-תיכוני היה מהנמוכים ביותר באפריקה[8]. כמו כן, במוסדות החינוך הוגבל לימוד השפה הצרפתית וכן חינוך הומניסטי. מטרת הצרפתים בהיעדר חינוך הייתה למנוע השכלה מהתושבים האפריקאים ובכך למנוע היווצרות מרד נגד השלטון הצרפתי, שכן אנשים משכילים ייווכחו כי פוגעים בזכויותיהם. בנוסף רצו למנוע צמיחת אליטה אפריקאית בעלת השכלה אירופאית, ועל ידי כך למנוע מנהיגות אפריקאית במושבה הצרפתית[8].
בעקבות מדיניות היעדר החינוך במושבה הצרפתית, התעוררה ביקורת בקרב בני קונגו. הם החלו למחות כנגד רמתו הירודה של החינוך, תוכניות לימודים שאינן תואמות את רמתם של התלמידים, היעדר חינוך על-תיכוני וזלזול ביכולת האפריקאים להצליח. הם אף מחו על שימוש בשפות מקומיות במערכת החינוך[8], כיוון שהאמינו כי השימוש בשפה הצרפתית הוא המפתח להתפתחותם האינטלקטואלית. במרוצת הזמן, מחאה זו החלה לקבל ביטוי פוליטי.
תרבות
הייתה הפרדה, מבחינה תרבותית, בין המעמדות השונים. אחד הסממנים העיקריים היה ההופעה. בני המעמד הגבוה לבשו בגדים יוקרתיים וענדו תכשיטים יקרים. בחברות הפחות מפותחות, ששכנו בעיקר ביערות, לבשו בגדים פשוטים וכן מבחר הבגדים היה מצומצם. חייטים של אנשי המלוכה תפרו בגדים מיוחדים שרק שליטים ואנשים בעלי מעמד גבוה הורשו ללבוש, כך שבגדים מהודרים הפכו לסמל סטטוס והעמיקו את ההפרדה בין החברות השונות[9].
תעסוקה
במהלך תקופת הקולוניה התפתחות החקלאות נשענה בעיקר על ייצור גומי ומאוחר יותר על ייצור קורות עץ. הניסיון להפיק חומרים אלו בכמויות גדולות גרר יחס אלים ושיעבוד של המקומיים[1].
תחת המשטר הצרפתי, השחורים החופשיים היו בעלי סטטוס אקונומי נמוך, למרות שמעמדם נחשב לגבוה ממעמד העבדים[10] והפחד מעבדות ניהל את חייהם. היו מספר סוגי עבדות (כתלות ביכולות הגופניות והנפשיות של העבד): (1) עבדים חזקים שיכלו להיות פועלי בניין או לתחזק מטעים, (2) עבדים שעסקו בחקלאות, בעיקר סביב ייצור הגומי, עבדו עבודה פיזית בשטח, (3) עבדים שהשתייכו לאדם מהמעמד הגבוה ועסקו בניהול משק הבית, חלקם אף היו צדים ודגים עבור האדון שלהם[10].
מעמד השחורים החופשיים היה גבוה במקצת מהעבדים. הם נקראו 'מרונים' (Maroons) והתגוררו בגבעות או ביערות, הרחק מהאירופאים[10].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 J. Järvisalo, N. E. Saris, Action of propranolol on mitochondrial functions--effects on energized ion fluxes in the presence of valinomycin, Biochemical Pharmacology 24, 1975-09-15, עמ' 1701–1705
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Republic of the Congo - The colonial era | history - geography". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-04-01.
- ^ 3.0 3.1 The statesman's year-book : statistical and historical annual of the states of the world for the year 1921, 58th annual publication, rev. after official returns, London: Macmillan & Co, 1921, עמ' 886
- ^ 4.0 4.1 L. Gray Cowan, FRENCH EQUATORIAL AFRICA, Journal of International Affairs, 2, CRISIS IN AFRICA: "A Study of Africa South of the Sahara" (1953) 7, עמ' 177-180
- ^ 5.0 5.1 "French Equatorial Africa | Stamps and postal history | StampWorldHistory". StampWorldHistory (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-01.
- ^ 6.0 6.1 "Kingdom of Anziku | historical kingdom, Africa". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-04-01.
- ^ 7.0 7.1 Jan Vansina, THE Tio KINGDOM OF THE MIDDLE CONGO 1880-1892, Oxford University, 1973
- ^ 8.0 8.1 8.2 האוניברסיטה הפתוחה., <>., האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ז 1997-תשס"ב 2002, עמ' 72, 118
- ^ Phyllis M. Martin, Contesting Clothes in Colonial Brazzaville1, The Journal of African History 35, 1994/11, עמ' 401–426 doi: 10.1017/S0021853700026773
- ^ 10.0 10.1 10.2 Christian Filostrat, Negritude Agonistes, Assimilation Against Nationalism in the French-speaking Caribbean and Guyane, Africana Homestead Legacy Pb, 2008, עמ' 46-47. (באנגלית)
24972172קונגו הצרפתית