קולאק (מאפה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולאק
קולאק קלוע ומקושט לחגי החורף
קולאק קלוע ומקושט לחגי החורף
קולאק עגול קלוע
קולאק עגול מסורתי מקושט באגוזים ובשקדים טחונים

קולאקרומנית Colac) הוא מאפה רומני מסורתי, בדרך כלל כיכר לחם לבן קטן בעל צורה עגולה ועשוי מגלילי בצק קלועים יחד. הקולאק משמש בעיקר כמתנה בחגים ובהלוויות וגם תמורה לקבוצות המזמרות בקולינדות.

מקור המילה "קולאק" הוא במילה העברית חלה וגם המשמעות המקורית של קורבן נשמרת בכך שהקולאק ניתן במתנה. צורת הריבוי של "קולאק", "קולאצ'י" (ברומנית: Colaci), מקורה בהשפעה מהמילה היוונית ϰόλλαξ והמילה הסלבונית kolač, שבעצמה נגזרת מהמילה kolo, שמשמעותה היא גלגל ובהרחבה כל דבר עגול.

מנהגים וסוגי קולאקים

קולאקים פשוטים וקובריגים מחלקים ככיבוד בהלוויות. קולאק גדול נותנים לכומר ולגבאי. הקולאק הגדול הוא בעל צורה עגולה ומוקף בשני גלילי בצק קלועים ובמרכז שתי לחמניות עגולות ושני צלבים מוצבים בצורה סימטרית. מקובל לחלק בלוויות 17 קולאקים, אחד עבור האליל, השני עבור אימו, עשרה עבור המת וחמישה בצורת הספרה 8 מוצלבת.

בקולינדות מקבלים הזמרים הנודדים, לצד יתר המתנות, קולאקים ובסוף המופע מנהיג הזמרים מברך את המארחים על הקולאק עם נאום מסורתי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולאק בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0