קוואטער
קְוַאטֶער או כפאטיר (מיידיש) מנהג של יהדות אשכנז, כינוי לאדם אשר מגיש את התינוק לסנדק לפני ברית המילה. המנהג כיום מקויים לרוב על ידי בני זוג: האשה מביאה את התינוק מאמו בעזרת הנשים לידי בעלה, המכניסו לבית הכנסת ומוסרו לאביו.
אטימולוגיה
מקור המילה היא מגרמנית gevatter, שמשמעותה סנדק.
הרב שמואל פנחס גלברד הביא בספרו מספר הצעות אטימולוגיות יהודיות מאוחרות שניתנו למילה זו:[1]
הואיל והוא בא בשליחות האב להביא את הילד למילה ו"שלוחו של אדם כמותו" (ברכות לד) לכן הוא נקרא "כאבא" – כפאטר בלעז [...]
י"א שמקור השם מלשון קטורת. מאחר שהוקשה מילה לקטורת, לכן נקרא מגיש התינוק למילה קוטר, כפי שאמרו (כריתות ו) מה לשון קטורת דבר שקוטר ועולה. ומ"קוטר" בוא"ו אחד השתנה ל"קווטר" בשני וא"וין.— אוצר טעמי המנהגים, שער א: ברית מילה
תפקיד הקוואטער
התפקיד נחשב לתפקיד מכובד מכיוון שהקוואטער נחשב לנוטל חלק פעיל במצוות ברית מילה, שאותה זוכה יהודי לקיים רק פעם אחת בחיים, והיא מוזכרת בפוסקי ההלכה. אם כי נפסק כי אין הקוואטער נחשב לאחד ממעורכי ברית המילה, כדוגמת סנדק ואבי הבן, ואין פטורים מלומר תחנון בבית המדרש שבו הוא מתפלל באותו יום.
בציבור הדתי מקובל כי מצווה זו היא סגולה לזרע של קיימא, ונהוג לכבד בכך זוג חשוך ילדים, במקרה שיש אחד כזה מהחברים או מהמשפחה. לפעמים גם מכבדים בתפקיד זה זוג מכובד מהמשפחה, כמו הסבא והסבתא.
הלכות שונות
מכיוון שהאשה מוסרת את התינוק ליד הבעל נוצרים לעיתים חששות הלכתיים, הנובעים מאיסורי הלכות נידה, האוסרים על הבעל והאשה לקבל חפצים זה מזה כאשר האשה נידה, כחלק מדיני ההרחקה. יש שרצו להתיר את הדבר מדין החי נושא את עצמו, ולמרות שכלל זה נאמר לעניין שבת, יש מהפוסקים שהביאו אותו לעניין הלכות אחרות.
כך גם נפסק בפרי חדש[2] ובספר "ברכת יוסף" בשם הרשב"ץ[3]. שמותר לנידה להעביר תינוק מידה ליד הבעל או ההפך, מכיוון שהחי נושא את עצמו. לפי זה יש שכתבו אודות קוואטער, שאסור להעשות על ידי זוג שהאשה היא נידה מכיוון שלפי המנהג האשה מוסרת את התינוק ליד הבעל ועל פי הלכות נידה אסורים שניהם למסור חפצים זה ליד זה, ויש שתמהו על כך, שהרי דין החי נושא את עצמו נאמר רק לעניין שבת, ויישבו שניתן לסמוך על כך לכל הפחות לעניין דין הרחקה בנידה שהוא איסור מדרבנן[4].
בתינוק קטן שאינו יכול לשאת את עצמו (כמו תינוק כזה בן שמונה ימים) לא נאמרה ההלכה שהחי נושא את עצמו[5], ולכן שם וודאי אסור להעבירו מיד הבעל לאשה וההפך, לפי כל הדעות.
יש נוהגים שאישה מעוברת לא תשמש כ'קוואטער'.[6]
חייקה
יש מקומות בקהילות האשכנזים, שנוהגים לכבד אנשים נוספים בקוואטער, על ידי שמעבירים את התינוק מיד ליד עד שמגיע לאביו. וקורים לכיבוד זה 'חייקה'. יש שהביאו מקור למנהג זה ממה ששנינו במצוות הקהל (סוטה דף מא, א) "חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכ"ג נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל וקורא יושב" כדי להראות את החביבות לתורה. כך גם בברית להראות את חביבותנו למצוות הברית מכבדים הרבה אנשים. ויש שלא אהבו את המנהג[7].
הערות שוליים
- ^ גלברד, אוצר טעמי המנהגים, עמ' תיג-תיד
- ^ סימן קצ"ה סק"ג
- ^ חלק ג' סימן נ"ח
- ^ הרב בנימין יהושע זילבר בשו"ת ברית עולם חלק ו' סימן נ"ט, באתר היברובוקס.
- ^ מגן אברהם סימן ש"ח ס"ק ע'
- ^ הרבי מליובאוויטש בספר 'שערי הלכה ומנהג-יורה דעה' עמ' רפג ואילך
- ^ ראה ערוך השולחן יורה דעה רס"ה סעיף ל"ה. ובספר ברית מילה בהלכה ובאגדה עמוד 152. ובפורום אוצר החכמה
34704339קוואטער