קהילת יהודי טושין

הקהילה היהודית של טושין הייתה קהילה קטנה שהתקיימה בעיירה טושין שבמחוז לודז' והתפרנסה בעיקר ממסחר ותעשייה. האוכלוסייה היהודית של העיירה מנתה כמה אלפים ורובה נספתה בשואה.

היסטוריה

האזכור הראשון של העיירה בכתב מופיע בתחילת המאה ה-13. על פי האגדה, העיירה קיבלה את שמה ממעשה שאירע עם המלך ולדיסלב השני יגיילו, המלך הראשון של האיחוד הפולני-ליטאי ומייסד השושלת היגלונית. המלך ואנשיו הגיעו לאזור כדי לערוך מסע ציד, והתארחו בפונדק מקומי. במהלך שהותם בפונדק, אבד בן המלך, ויצאו משרתיו בחיפושים בניסיון למצוא אותו. בסופו של דבר, מצא אותו אחד ממשרתי המלך וקרא: "!Tu syn" (טו סין, בפולנית: כאן הבן). על שם כך נקראה העיירה "טוסין", שמאוחר יותר התגלגל לשם "טושין".^[1] ב-1655 העיירה נבזזה ונשרפה כליל על ידי הצבא השוודי, במסגרת המבול השוודי (אנ'), פלישה של כוחות של ממלכת שוודיה אל ממלכת פולין-ליטא, במסגרת המלחמה הצפונית השנייה (אנ') שנערכה בין הממלכות השונות של סקנדינביה ומזרח אירופה.

תיעוד ראשון של אוכלוסייה יהודית בעיירה מופיע רק מאמצע המאה ה-17, בעקבות הרס העיירה במהלך הפלישה השוודית, כאשר יהודים התחילו להתיישב בעיירה בשנת 1660. התיישבות זו תרמה לשיקום הכלכלי של העיירה בעקבות המלחמה ההרסנית עם שוודיה^[^{דרוש מקור]}. מאוחר יותר, במהלך חלוקת פולין בסוף המאה ה-18, היהודים בעיירה חוו אלימות והיו עדים לאירועים של שריפת רכושם בשנים 1768 ו-1788. כמו כן, הם סבלו מאפליה חוקית וניסיונות להגביל את מגוריהם ופרנסתם באותה תקופה. בעקבות כך, הנוכחות היהודית בעיירה הצטמצמה ולא הצליחה להתאושש עד אמצע המאה ה-19.^[2]

החיים היהודיים בטושין לפני השואה

טושין הייתה ונותרה עיירה קטנה, וגם כיום מספר תושביה עומד על כ-7,280 תושבים בלבד. לאורך המאה ה-19, יהודים היוו כשליש מאוכלוסיית טושין, והם המשיכו להוות חלק משמעותי מאוכלוסיית העיירה עד השואה.^[3] היהודים בטושין עסקו במקצועות שונים, ביניהם: מסחר זעיר, חייטות וייצור טקסטילים, פרוונות וייצור ושיווק יי"ש ובירה. בנוגע לתעשיית האלכוהול, היהודים בטושין השיגו רישיון מהשלטונות לייצרו ולמוכרו, אך במהלך השנים, המקומיים לחצו על השלטונות לשלול רישיונות אלו מהיהודים, לחצים שנגמרו בהצלחה. למרות השלילה, היהודים בטושין המשיכו לעסוק בייצור ומכירת אלכוהול בין שאר עיסוקם.

בשנות ה-30, היו חיים יהודיים מגוונים בטושין, על אף גודלה הקטן. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות דתיות כמו אגודת ישראל, אך גם חילוניות וציוניות, כמו בית"ר, מכבי ועוד. בעיירה היה גם בית כנסת, בית מדרש ובית ספר יהודי. על פי עדותו של ניצול השואה יליד טושין, חיים פוקס, בית הכנסת היה פעיל בעיקר בשבתות בבוקר, אך היה סגור במהלך השבוע.
חינוך יהודי בטושין נעשה בהתחלה בבתים פרטיים של מלמדים, אך עם הזמן נפתח בית ספר יהודי בעיירה. בתחילת המאה ה-20, יזמו היהודים המקומיים פתיחה של בית ספר של "בית יעקב" בעיירה, אך בשל רמת הלימודים והרמה הכללית הנמוכה הם נאלצו לסגרו בהוראת השלטונות בשנת 1923. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן הצליחו לפתוח את בית הספר מחדש והוא פעל עד כיבוש העיירה על ידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה. חלק מהיהודים בעיירה אף שלחו את ילדיהם ללמוד בבית הספר הכללי בעיירה. יהודים שלמדו בבית הספר הכללי בטושין בתור ילדים תיארו כיצד סבלו מהתנכלויות בשל יהדותם מצד חבריהם הפולנים לכיתה, כאשר המורים התעלמו מהתופעה ולא התייחסו אליה.

היהודים היו מעורבים גם בפוליטיקה המקומית של העיירה. המושבים במועצת העירייה של טושין חולקו באופן פרופורציונלי על פי הקבוצות האתניות שהתגוררו בעיירה: 11 מושבים יועדו לפולנים, 6 ליהודים והיה אף מושב אחד שיועד למיעוט הגרמני שהתגורר בעיירה.

בתקופת השואה

על פי התיעוד ועדויות, גרמניה כבשה את העיירה ב-15 בדצמבר 1939. אחד הניצולים תיאר שבבואם הם "רכבו על אופנועים וחילקו ממתקים לילדים." אך טושין ישבה בדיוק על הגבול בין אזור של פולין שיועד לסיפוח לגרמניה הנאצית - הורתגאו - ובין האזור המרכזי, בו הוקם הגנרל גוברנמן, אזור כיבוש בלתי-מסופח שנוהל כאזור אדמיניסטרטיבי נפרד. המטרה הראשונית של הרייך השלישי הייתה לטהר את השטח המסופח מיהודים, ובסופו של דבר גם מפולנים. לכן הוחלט שכל תושבי טושין, שנפלה בתוך האזור המסופח, יגורשו לפיוטרקוב-טריבונלסקי הסמוכה, שהייתה עיר בתוך אזור הגנרל גוברנמן ושגם הוקם בה גטו כיצד לרכז בו את יהודי האזור. כך, בלילה אחד הובלו היהודים של טושין, חלק על עגלות וחלק ברגל, אל גטו פיוטרקוב. השורדים מתקופה זו הועברו, בשנת 1942, אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, שם מצאו את מותם. המעטים שלא נשלחו לטרבלינקה אז, נשלחו לבוכנוולד בשנת 1944.^[4]

לאחר השואה, נותרו בטושין רק כ-350 יהודים.^[5] לא ידוע כיום על יהודים החיים בעיירה, ואין בה קהילה יהודית פעילה.

הקהילה ובית הקברות היהודי בטושין כיום

אין כיום קהילה יהודית פעילה בטושין ולא ידוע על יהודים החיים בעיירה. בית הקברות היהודי של טושין הוקם בשנות ה-30, ברח' השלישי במאי (ul. 3 Maja) בחלק הצפוני של העיירה המכונה "טושין-יער" (Tuszyn-Las). כיום אין זכר לבית הקברות והוא אינו מסומן בשום דרך. על פי "פורום יהודי פולין בישראל", לאחר השואה, מקומיים הקימו חומה משברי מצבות מבית הקברות היהודי בטושין. נכון ל-2015, החומה מוצבת ברח' פופז'צ'נה (Poprzeczna), ומהווה גדר לאחוזה במקום.^[6]

ישנה אנדרטה לזכר קהילת טושין בבית הקברות "הקוממיות", בדרום חולון-בת ים.^[7]

אישים בולטים

יענקל אדלר - צייר סוריאליסטי יליד טושין, הושפע בסגנונו על ידי פיקאסו ולז'ה. עבר לאנגליה לפני השואה, שם חי את שארית חייו. כל משפחתו נספתה בשואה.
רומן ציצובסקי - זמר יליד טושין, היה אחד מחברי אנסמבל הא-קפלה הפופולרי קומדיאן הרמוניסטס (Comedian Harmonists), שהתפרסם מאוד באירופה בשנות ה-20 וה-30; היגר לארצות הברית ב-1940.

קישורים חיצוניים

קהילת יהודי טושין באתר בית התפוצות
תיעוד שילוח היהודים מטושין לפיוטרקוב באתר יד ושם
טושין באתר השטעטל הווירטואלי
רשימת שמות משפחה של יהודים שחיו בטושין בין השנים 1875-1939 באתר בתי הקברות היהודיים בפולין (בפולנית)
ריאיון עם חיים (הארי) פוקס, יליד טושין, על החיים בעיירה לפני השואה (באנגלית)
ביוגרפיה של רומן ציצובסקי (בגרמנית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29266723קהילת יהודי טושין

[1] ttps://tuszyn.org.pl/historia-tuszyna/rys-historyczny/

[2] קהילת יהודי טושין, באתר [dbs.bh.org.il בית התפוצות]. 1996.

[3] ttp://dir.icm.edu.pl/pl/Slownik_geograficzny/Tom_XII/676

[4] ttp://www.children-holocaust2.co.il/אריה-פוקס-ילד-יתום-בן-5-לבדו-במחנה-ברגן-ב

[5] ttps://web.archive.org/web/20170322172858/https://web.archive.org/web/20180513201600/http://moreshet.pl/he/node/846

[6] ttps://hitachdutpolin.blogspot.com/2015/12/blog-post_14.html

[7] - http://www.holocaust-s.org/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94/%D7%98%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F/

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]