קארוי קישפלודי
| סוגה | שירה, מחזאות |
|---|---|
| זרם ספרותי | התנועה הרומנטית |
קַארוֹי קִישְׁפַלוּדִי (בהונגרית: Kisfaludy Károly; 5 בפברואר 1788 – 21 בנובמבר 1830) היה סופר, משורר, מחזאי וצייר הונגרי, והמייסד של התיאטרון הלאומי.[1] אחיו של שנדור קישפלודי.[2]
ביוגרפיה
ראשית חייו
קישפלודי היה הצעיר מבין שמונה ילדים, אימו מתה בלידתו, והייתה לו מערכת יחסים בעייתית עם אביו. החל לכתוב שירים ופואמות בזמן שהיה בצבא מ-1804 עד 1811. הוא לחם כקצין בגדודים ההונגריים בשורות הצבא האוסטרי (אנ'), במהלך המלחמות הנפוליאוניות באיטליה, סרביה ובוואריה. לאחר שובו ב-1810 חיזר אחרי בחורה בשם קטלין הפלר (Katalin Heppler), אך לא התחתן. התפטרותו מהצבא גרמה לאביו להתנכר אליו, והוא מצא מקלט בבית אחותו טרז (Teréz) במחוז ואש (אנ').
השכלה וכתיבה
הוא למד אמנות, נסע ללמוד ציור בווינה ב-1812 ולאיטליה ב-1815, אבל לא היה לו מזל בכתיבה או בציור עד אפריל ויוני 1819, כאשר הטרגדיות שלו A tatárok Magyarországon ("הטטרים בהונגריה") ו-Ilka, vagy Nándorfehérvár bevétele ( "אילקה, או כיבוש בלגרד") זכו להצלחה גדולה. מחזות אלו העלו על נס את גבורת ההונגרים בעבר ומדגישים במיוחד את תפקידם של האצילים בהגנה על המולדת.[3] אחריהם הוא המשיך מיד עם מחזות אחרים שכתב: Stibor vajda ("הוויווד שטיבר"), ו-A kérők ("המחזרים") בספטמבר, ו-A pártütők ("המורדים") בנובמבר. "המחזרים" היא קומדיה המותחת ביקורת על צורת החינוך בקרב האצילים ועל החיקוי השטחי של צורת החיים המערבית בקרב בני האצולה.[3] ובשנה שאחריה כתב עוד שלושה מחזות.[4] מחזותיו תורגמו לגרמנית, והוצגו בווינה.
חייו הפרטיים
ב-1822 הוא ייסד את כתב העת הספרותי "אורורה (אנ')", שעליו הוענק לו פרס מרציבאני (Marczibányi) ב-1826, באותה שנה שבה החזיר אותו אביו לצוואתו. הואהכיר אישה בשם נינה לפלר (Nina Löffler), אבל משום שהיא הייתה יהודייה הוא לא יכול היה להתחתן איתה. הוא כתב רבות עבור אורורה עד מותו משחפת בשנת 1830. אגודת קישפלודי הוקמה לכבודו בשנת 1836, ומילאה תפקיד חשוב בתרבות של הונגריה עד עליית הקומוניזם לשלטון אחרי מלחמת העולם השנייה.
הוא זכור בזכות מחזותיו והמכתמים שלו, ובזכות שירים כמו מחזור השירים הליריים באלגיה מוהאץ' (Mohács; 1824), על נושא הקרב של 1526, שבו הביס צבא האימפריה העות'מאנית את הצבא ההונגרי והונגריה איבדה את עצמאותה. אלגיה זו והבלדות שכתב מאופיינים ברגש לאומי רומנטי. דוגמה נוספת להתעוררות הלאומית של ההונגרים היא הסיפור Tollagi Jónás Pesten (עלילותיו של יונאש טולאגי, 1823).[3] מור יוקאי כתב על חייו באופן בדיוני ברומן Eppur si muove ("ואף על פי כן נוע תנוע"; 1872).
קישורים חיצוניים
- קארוי קישפלודי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קארוי קישפלודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Kisfaludy - Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- 1911 Encyclopædia Britannica/Kisfaludy, Károly
הערות שוליים
- ^ The Nuttall Encyclopaedia. Project Gutenberg. 2004-05-01.
- ^ Herbermann, Charles, ed. (1913). "Kisfaludy". Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- ^ 3.0 3.1 3.2 הערך קִישְׁפַלוּדִי באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 697
- ^ על מחזותיו של קארוי קישפלודי אפשר לקרוא בהרחבה בהונגרית ב-KISFALUDY KÁROLY SZOMORÚJÁTÉKAI, וב-KISFALUDY KÁROLY VÍGJÁTÉKAI.
