קורה כריסטיאנסן

קורה כריסטיאנסן (בנורווגית: Kåre Kristiansen;‏ 20 במרץ 1920 – 3 בדצמבר 2005) היה פוליטיקאי נורווגי פרו-ישראלי.

השר הנורווגי לענייני נפט ואנרגיה מ-1983 עד 1986. פעמיים מנהיג מפלגת העם הנוצרית הנורווגית - בין 1975 ל-1977, ובין 1979 ל-1983. חבר הפרלמנט הנורווגי במשך 12 שנה - בין 1973 ל-1977, ובין 1981 ל-1989.

ב-1994 כריסטיאנסן שכיהן כאחד מחמשת חברי וועדת פרס נובל לשלום התפטר מתפקידו במעשה חסר תקדים כאות מחאה על הענקת הפרס ליאסר ערפאת. אמנם גם ב-1973 התפטרו שניים מחברי הוועדה במחאה על הענקת הפרס באותה שנה להנרי קיסינג'ר, אך הם השעו את הודעת הפרישה עד לאחרי הטקס, בעוד כריסטיאנסן התפטר מיד אחרי אישור הפרס ומחה ברחובות אוסלו במהלך הטקס. בראיון שהתקיים עמו כעבור 4 שנים הוא טען: "אינני גיבור. פשוט לא הייתי מסוגל יותר להסתכל במראה אילו המשכתי להיות חבר בוועדה שנותנת פרס לערפאת". בשנים 1991–1993 כיהן כנשיא הארגון עם ישראל למען השלום.

ב-1997 יזם כריסטיאנסן עצומה מטעם קבוצת פוליטיקאים ואנשי דת נורווגים שקראה להעברת השגרירות הנורווגית בישראל מתל אביב לירושלים. במסגרת יוזמתו זו גם ביקר בישראל.