צלקנית
 צלקנית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | חיעדיים |
| סוג: | צלקנית |
| שם מדעי | |
 Carpobrotus
| |
צלקנית (שם מדעי: Carpobrotus, באנגלית pigface) היא סוג של צמח סוקולנטי בעל עמידות גבוהה ליובש עונתי, קרקע דלה ורסס ים. הסוג "צלקנית" כולל כ-20 מינים, שמוצאם של רובם הוא דרום אפריקה, אך קיימים גם מינים שמקורם באוסטרליה ובדרום אמריקה. הסוג רגיש לקרקע כבדה או בוצית. מקור השם המדעי carpobrotus הוא ביוונית, ומשמעותו "פרי אכיל".
תיאור
עלי הצלקנית בשרניים מאד, בעלי חתך משולש ומסתיימים בחוד. הצלקנית משתרעת על פני הקרקע, כשבכל התפצלות קיים אגד שורשים. פרחיה גדולים, אופקיים וצורתם כצורת כתר. הפרחים בעלי דמיון מסוים לפרחי חרצית, אלא שעלי הכותרת של הצלקנית זקורים יותר. צבעה שונה ממין למין - לבן, כתום, צהוב או סגול.
לפירות צורה אליפטית, כשבקצם פיטמה, וגודלם כשני סנטימטרים.
שימושים
בזכות עמידותם הרבה של מיני הצלקנית, דרישותיהם הצנועות מהקרקע ועמידותם בתנאי יובש, בצלקנית משתמשים לעיגון חוליות ומדרונות בשולי דרכים. בגננות נוי משמשת הצלקנית לכיסוי שטחים שאינם מיועדים לדריכה. בגינות רבות משמשת הצלקנית כצמח כיסוי קל מאד לתחזוקה. את הצלקנית ניתן להרבות על ידי יחורים (יש לכלול אגד שורשים בכל יחור) או על ידי זרעים.
בנוסף, מיני הצלקנית משמשים למאכל. כשהם בשלים, פירות הצלקנית ראויים למאכל. לפרי הבשל גוון צהוב והוא מפיץ ריח עז. לחלק ממיני הצלקנית טעם מר ולא נעים, אך הם ראויים למאכל. למין Carpobrtus deliciosus טעם מתוק. את עלי הצלקנית אוכלים צבים. הם טובים למאכל אדם לאחר בישול. בעבר השתמשו מלחים בעלי הצלקנית כתרופה לצפדינה. ילידי אוסטרליה השתמשו בעלים צלויים כתחליף למלח.
בצלקנית משתמשים גם לצרכים רפואיים. מיץ העלים מכווץ כלי דם ובעל יכולת חיטוי מסוימת והרגעה מקומית, ועל כן ניתן להיעזר בו בצורתו הגולמית על פצעים פתוחים, כוויות, פריחה, מחלות עור כרוניות מסוימות ועקיצות. בנוסף, ניתן להשתמש במיץ העלים להקלה במצב של שלשול, ולגרגור להקלה בדלקת גרון. מתקיימים מחקרים להפקת תרופה מסחרית ממיצוי העלים.
בישראל
בישראל גדלים מספר מינים שיובאו מדרום אפריקה. לפחות שני מינים התאזרחו היטב והחלו מתפשטים על חשבון מינים מקומיים, ועל כן הוגדרו כמינים פולשים. בעיה זו אינה קיימת רק בישראל, אלא גם במדינות נוספות, דוגמת קליפורניה.
מינים הגדלים בישראל:
- צלקנית החרבות (Carpobrotus Acinaciformis) - פולשנית
- צלקנית נאכלת (Carpobrutus edulis, מכונה גם "אהל האצבעות") - פולשנית
- צלקנית שוות-צדדים (Carpobrotus Aequilaterali)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלקנית |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
23094745צלקנית