צלצל החומות
 צלצל החומות בגרם מדרגות חיצוני בירושלים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לחכיים |
| סוג: | צלצל |
| מין: | צלצל החומות |
| תת־מין: | Cymbalaria muralis subsp. muralis |
| שם מדעי | |
 Cymbalaria muralis
| |
צִלְצֵל הַחוֹמוֹת (שם מדעי: (Cymbalaria muralis) צמח עשבוני רב-שנתי או בן שיח, זר, ים-תיכוני, נדיר מאוד ממשפחת הלחכיים (בעבר שויך למשפחת הלועניתיים ואף לסוג פשתנית)[1][2]. מין זה גדל בר או משמש כצמח נוי במקומות מועטים בישראל ונחשב לאקראי בירושלים[2] ומשום מה הוא לא התפשט לגליל העליון. מין זה אופייני לסדקי סלעים במחשופים של סלעים קשים, חומות וקירות אנכיים, בגרמי מדרגות חיצוניים ובין רעפי חרס של מבני אבן ישנים. מאפייניה העיקריים: הפרח דו-שפתני, הכותרת בצבע תכלת-סגול עם פסים כהים באונות השפה העליונה של הכותרת ושני כתמים צהובים בלוע הפרח. הפטוטרת ארוכה, העלה בעל 5 אונות ראשיות ובסיסו מפורץ וממנו העורקים מסועפים ככף יד ומגיעים לנקודה החדה של כל אונה[3].
מאפיינים
צמחים עשבוניים רב-שנתיים או בני שיח, קירחים שרועים, גובהם 10 עד 80 ס"מ ובעלי יכולות טיפוס באמצעות התארכות והשתרגות הגבעולים[4][5].
הגבעולים דקים, גליליים וארוכים, פשוטים או מסתעפים, זוחלים או שרועים, משתרגים ומשתרשים מתוך מפרקיהם[3].
הלוואים נעדרים, הפטוטרות ארוכות יותר מהטרפים[3].
העלים מסורגים ופשוטים, מתארם עגול, רוחב העלים שווה לאורכם, בסיסם מפורץ, בעלי 5 אונות לעיתים רחוקות 7 אונות. האונה המרכזית היא הגדולה ביותר. האונות, ששפתם תמימה, מעוגלות, קודקודיהם חדים או מסתיימים בפתאומיות בנקודה חדה; העורקים מסועפים ככף יד ומגיעים לנקודה החדה של כל אונה[3].
עוקצי הפרחים ארוכים פי 5 או יותר מהגביע. הם זקופים לפני ההפריה, והם מתעקלים כלפי מטה אחרי ההפריה ומחדירים את השחלה לתוך שקעים מוצלים וחשוכים בין אבנים שבהן הזרעים מבשילים.
הפרחים קטנים, ערוכים אחד אחד בחיק העלים, דו-זיווגיים ובלתי נכונים, דו-שפתניים ואורכם כ-8 מ"מ[3]. צבעם לילך-כחול ובלועם שני כתמים צהובים. הפרחים בעלי נטייה לפנות לכיוון השמש (chasmophytes)[5].
הגביע זעיר, משתייר, אורכו 2 מ"מ ומחולק עמוקות לחמש אונות סרגליות עד דמויות אזמל כמעט שוות[6].
הכותרת דו-שפתנית, מאוחת עלים, אורכה 6 עד 8 מ"מ. צינור הכותרת מסתיים בדורבן קצר ומעוקל מעט, שאורכו 2.5 מ"מ ועמדתו מקבילה לעוקץ הפרח. הדורבן מכיל צוף. הדורבן הוא חלק נבוב דמוי צינור או שקיק הבולט מתוך מהבסיס עטיף הפרח. החלק הנבוב נוצר על פי רוב על ידי התארכותם של עלי העטיף והוא משמש בית קיבול לצוף[6].
צינור הכותרת בעל קווים כהים מקבילים, האוגן דו-שפתני, בעל שפתיים מהודקות זה לזה, הלוע חסום בגבנון שבולט מן השפה התחתונה, שטח הלוע מכוסה שערות[3].
השפה העליונה בעלת שתי אונות ברורות סגולות חיוורות. במרכזן קווים ישרים ומקבילים בצבע סגול כהה, הנמשך מצינור הכותרת. מיקום הקווים בדיוק מעל שני כתמי צבע צהוב בגבנון השפה התחתונה.
השפה התחתונה מורכבת מ-3 עלים שווים בגודלם ומאוחים בחלקם התחתון.
אבקנים 4, קבועים על הכותרת לסירוגין עם אונות הכותרת ומתחלקים לשני הזוגות שאינם שווים באורכם ואינם בולטים מהכותרת. בכל צד של עמוד השחלה אבקן ארוך ואבקן קצר, והמאבקים האנכיים שלהם מהודקים אליו.
השחלה עילית, עמוד שחלה אחד בגובה האבקנים הארוכים, הצלקת מעוגלת ובעלת שתי מגורות.
הפרי הוא הלקט כדורי קירח, ארוך בהרבה מהגביע המשתייר, וקוטרו כ-5 מ"מ. ההלקט עם 2 מגורות שוות ועם שייר של עמוד השחלה. ההלקט נפתח בראשו ב-6 שיניים[6].
הזרעים מאורכים, מחוספסים בגסות בצורה בלתי אחידה עם גולה.
בית גידול ותפוצה
לצלצל החומות שני תת-מינים. טיפוס התפוצה של הוא ים-תיכוני, אירו-סיבירי. ומקורו של התת-מין בישראל הוא מדרום ההרים האלפים ותפוצתו הטבעית משתרעת בארצות: אוסטריה, צרפת, איטליה, שווייץ, יוגוסלביה. תת-מין זה פרץ וחדר ליבשת אמריקה, לדרום אפריקה ולצפון אירופה, לטורקיה ולישראל[1].
צלצל החומות גדל בעיקר בבתי-גידול טבעיים מחשופים של סלעים קשים, אך גם בקרבת האדם, בתי-גידול מופרעים-מופרים.
צלצל החומות כצמח נוי הוא חצי צל, יכול לגדול בכל אזורי ישראל, ובקרקעות שונות, אבל סובל מעקת חום או יובש. הריבוי באמצעות זרעים וחלוקה[3].
תמונות
-
בתחתית צינור הכותרת מצוי הדורבן -
עלים עם 5 אונות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Cymbalaria muralis subsp. muralis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 2.0 2.1 צלצל החומות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 393-396
- ^ ערגה אלוני, צלצל החומות, באתר צמח השדה
- ^ 5.0 5.1 Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Three, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 182-183
- ^ 6.0 6.1 6.2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 601
38147888צלצל החומות