צלעות קירור
צלעות קירור הן מערך של משטחים מחומר בעל מוליכות חום גבוהה, החשופות לאוויר ומפזרות בו חום, שנקלט בהן מן הגוף שתפקידן לקרר. צלעות קירור הן חלק מגוף קירור, המשמש חלק במערכת קירור. מערכת קירור יכולה לכלול גם מאווררים, צינורות להולכת גזים או נוזלים, משאבות עבור צינורות אלו, מדחסים, חומרים משפרי מגע תרמי, חומרים מבודדים וחורי אוורור. צלעות קירור יש, לדוגמה, בגופי קירור של מעבדי מחשב ומנועי אופנועים.
צלעות הקירור עשויות בדרך כלל ממתכת בעלת מקדם מוליכות חום גבוה, כגון: נחושת, פליז, אלומיניום (ברכיבים תעופתיים), ברזל (בדרך כלל במכשור תעשייתי כבד ומנועים בהספק גבוה) ועוד.
עקרון הפעולה
צלעות הקירור קולטות אנרגיה בהולכה ישירה מהחלק במכשיר שבו נוצר החום (למשל מנוע, מעבד, מדחס, שנאי וכיוצא באלה), אנרגיית החום מתפזרת באופן יעיל בצלעות, המתאפשר בזכות מקדם המוליכות הגבוה של צלעות הקירור, ועובי שהותאם לפיזור יעיל, והסעה של החום לסביבה (אוויר, מים או נוזל אחר) המתאפשר נוכח שטח הפנים הגדול של הצלעות. גאומטרית, הצלעות מותאמות למעבר אוויר או נוזל והן מוצבות במקביל לזרם האוויר או הנוזל שבסביבת המכשיר. לדוגמה צלעות הקירור במנוע האופנוע ניצבות במקביל לזרם האוויר הנוצר בזמן נסיעת האופנוע. במכשירים מסוימים שבהם זרם האוויר או המים אינו מספיק לצינון המכשיר, מוצב בסמוך לצלעות הקירור מאוורר שתפקידו ליצור תנועת אוויר או מים בסביבת צלעות הקירור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלעות קירור |