צליחת הכנרת
 מדליית צליחה עממית ה-39 משנת 1992 | |
| ענף | שחייה במים פתוחים |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1954 |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
צליחת הכנרת היא אירוע השחייה במים פתוחים העממי הגדול והמתמיד ביותר בישראל. האירוע מתקיים בכנרת מדי שנה, בדרך כלל בספטמבר אוקטובר (מועד שבו כבר פחות חם אך עדיין לא יורד גשם), התאריך משתנה בכפוף לחגים ואירועים אחרים של ספורט עממי כדי שלא להתנגש בהם, אולם מתקיים בדרך כלל בשבת. עד שנת 2016 התקיימו 63 צליחות מאורגנות.
בצליחת הכנרת יש שני מסלולים עממיים ושני מסלולים תחרותיים:
- מסלול עממי קצר, 1.5 קילומטר
- מסלול עממי ארוך 3.5–4.2 קילומטר
- מסלול תחרותי קצר 1.5 קילומטר
- מסלול תחרותי ארוך 5 קילומטר
כל המסלולים מסתיימים בחוף צמח, שבו יש במה שעליה מתקיים טקס חלוקת פרסים למנצחים ולצולחים הוותיקים.
צליחה תחרותית
צליחת הכנרת לרוחבה על ידי יחידים התקיימה בשנות ה-30 ובשנות ה-40 המוקדמות. בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת עליזה וירץ, שעשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות.[1] ביולי 1943 התקיימה צליחה תחרותית ראשונה, שאורגנה על ידי הפועל[2] ביוזמת שמריהו נאבל.[3] את המסלול מעין גב לטבריה, שאורכו תשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שעשה את הדרך בזמן של 3:13:45 שעות.[4] מבין הנשים שחתה ראשונה עליזה וירץ בהישג של 3:31:50 שעות.[5] בשנת 1944 התקיימה הצליחה התחרותית השנייה במתווה עין גב - טבריה. במשחה השתתפו כמה עשרות שחיינים ושחייניות. התחרות התקיימה בשעות הבוקר על מנת לסיים את השחייה לפני התגברות הרוחות.[6] באותה שנה שחו 38 איש מתוכם סיימו 35. אותם שיאנים מהשנה הקודמת זכו גם בפעם זו בתוצאות: גברים - 2:39:12 שעות ונשים - 3:10:18 שעות[7] בצליחת הכנרת השלישית, שנערכה בשנת 1946 במסלול מעין גב לטבריה, הגיע במקום ראשון ישראל פרקר מחוגלה, ששנה קודם לכן הגיע במקום השני. לאורך השנים התקיימו בצורה ממוסדת תחרויות בצליחות הרוחב, שבהן השתתפו, וזכו, בעיקר טובי שחייני בריכות השחייה בישראל, ולעיתים גם אורחים מחו"ל.[8][9]
לפני מספר שנים הונהגו על ידי איגוד השחייה בישראל תחרויות שחייה במים עמוקים בכנרת, ובשונה מכל שאר המשחים המתקיימים בכנרת, בתחרויות אלה אין צליחה, כי המסלול אינו צולח מחוף אל חוף - שחייה תחרותית זו היא בקו ישר לעבר מצוף במרחק מסוים מחוף צמח וחזרה לנקודת ההתחלה שהיא גם הסיום בצמח. בתחרויות אלה מוגדרות בדרך כלל כמה קטגוריות על פי גיל המשתתפים, וקיימת אפשרות בחירה אישית בין אורכי 2–3 מסלולי השחייה התחרותיים. תחרויות אלה נערכות בשנים האחרונות בצמוד בזמן ובמקום לצליחה העממית בכנרת, תוך הישענות על התשתית שממילא ממוקמת בצמח והקהל הרב שנוכח במקום, חלקו הגדול בהמתנה לצולחי המשחה העממי שעדיין במים.
צליחת הכנרת לאורכה
בשנת 1944 צלח יצחק יחזקאל, שחיין הפועל תל אביב, את הכנרת לראשונה לאורכה מצמח לטבחה, מרחק של 22 ק"מ בזמן של 9:39:44 שעות.[10] יחזקאל חזר על צליחה זו עוד פעמיים לפחות.[11][12] צליחת אורך כזו נעשית כיוזמה אישית או צוותית, תמיד עם סירה ומלווה (אוכל ושתייה, עידוד ותמיכה), בהתמודדות סבלנית עם משטר רוחות משתנה וים גלי.
ב-23 באוקטובר 1954 צלחו שתי נשים ראשונות את הכנרת לאורכה מטבחה לדגניה א'. מלכה טננבאום, בת ה-19 סיימה ראשונה בזמן של 9:20:40 שעות. שנייה סיימה עדנה בורנשטיין בת ה-17 בזמן של 9:40 שעות.[13]
ב-30 באוקטובר 2019, אבישג טורק השלימה חצייה כפולה של אורך הכנרת. טורק שחתה מרחק של 41 ק"מ מחוף אמנון לחוף צמח ובחזרה בזמן כולל של 14:54 שעות. זוהי החצייה הכפולה הראשונה שתועדה בכנרת.
הצליחה העממית
הצליחה העממית של הכנרת החלה בסוכות 1954, ונערכת מאז מדי שנה. מראשיתה עודדה מינהלת הצליחה בעמק הירדן את עקרונות הספורט העממי כולל:
- השתתפות צולחים מכל הגילאים, כולל בקבוצות מאורגנות ממפעלים ומוסדות, גם בודדים וגם משפחות רב דוריות.
- היעדר כל סממן של תחרותיות, קרי- ללא מדידות זמן או קטגוריות אחרות.
- טיפוח מפעל הצליחות העממיות כמסורת קבועה ומתמידה, ללא שום פשרות, והרצף נשמר כך מדי שנה בשנה.
בצליחה העממית, הנערכת בשבת, יכולים המשתתפים לבחור לעצמם אחד משני מסלולי שחייה:
- המסלול הארוך - מתחיל בקיבוץ האון ומסתיים בחוף צמח. עד שנת 1958 היה אורכו 6 ק"מ והוא הסתיים בחוף בית ירח, ומאז 1959 אורכו כ-4.2 ק"מ. בשנים שבהן מפלס מי הכנרת נמוך, מתקצר מסלול השחייה בכ-700 מטר וגדלים קטעי ההליכה ה'בוצית' של הצולחים (עד המים בכניסה לצליחה בחוף האון כ-200 מטר, וכ-500 מטר ביציאה מהמים בחוף צמח).
- המסלול הקצר - מסלול שאורכו 1.5 ק"מ, מתחיל מחוף קיבוץ מעגן ומסתיים גם הוא בחוף צמח, מסלול זה נולד רק בסמוך לצליחה ה-15, ונועד במקורו לצעירים שבצולחים ולאחרים המתקשים באתגר הגדול יותר.
בשתי הצליחות הראשונות השתתפו כ-200 עד 250 שחיינים. עם השנים עלה מספר המשתתפים, מדי שנה בשנה, עד לשיא כל הזמנים של 10,600 משתתפים בשנת 1978. ב-15 שנותיה הראשונות של הצליחה העממית התנהל בכניסה למים במסלול הארוך, בחוף האון, רישום פרטני של כל צולח וצולח, וסימון הגעתו ביציאה מהמים בחוף צמח. זה איפשר שליטה ובקרה הדוקים על ידי מינהלת הצליחה. נוהג זה הופסק עם העלייה המשמעותית במספר המשתתפים, ומספר המשתתפים מוערך לפי נתוני ההרשמה של אלפי משתתפי הצליחה.
לאורך שנים רבות היוותה עצם ההשתתפות (ואפילו חד פעמית) בצליחה העממית בכנרת מעין סוג מובהק של מבחן התבגרות. עבור בני נוער רבים מכל רחבי ישראל היה זה, בהרבה מקרים, מבחן ראשוני לכושרם הגופני וליכולתם המנטלית להתמודד באופן עצמאי עם אתגר ספורטיבי כזה, אתגר שחייב הכנות ואימונים לפני הצליחה, וצילום מחויך ומאושר של "עשיתי זאת", עם מדליה על הצוואר ותעודת סיום הצליחה תחת בית השחי (והלחמנייה והשוקו שניתנו לצולחים). לא במקרה נבחר האייטם של הצליחות העממיות בכנרת להיות בין עשרת האייטמים המסמלים את התרבות וההווי בחברה הישראלית לדורותיה, בסדרת הטלוויזיה "אוצרים את המדינה" בהנחייתו של טל ברמן בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, מרץ-מאי 2008.
לקראת צליחת היובל שהתקיימה בספטמבר 2003, יזם חגי פלטי, מוותיקי צולחי הכנרת, הקמת מסגרת משותפת (סוג של עמותה התנדבותית), ל"צולחי הזהב" - צולחים שצברו לפחות 40 צליחות עממיות אישיות, כולן במסלול הארוך, ושלמרות גילם המתקדם ממשיכים לצלוח את המסלול הארוך. העמותה (ואצ"ה-ותיקי ארבעים צליחות הכנרת) כוללת כ-25 חברים. השיאן הוא סוכן ביטוח שהחסיר עד כה רק שתי צליחות. זקן חברי העמותה נולד ב 1926. כמחצית מחברי העמותה הפכו את שגעון הצליחות וההתמדה בהן לפרויקט משפחתי, רב-דורי.
צליחות עממיות נוספות
- צליחה עממית של נשים בלבד - צליחה שנתית המתקיימת ביום חול. זו יוזמה נשית פרטית של ויויאן גלזר, שהתקיימה לראשונה בשנת 2010 ומכוונת בעיקרה לנשים שאינן יכולות מסיבות דתיות או אחרות לקחת חלק בצליחה העממית הגדולה המתקיימת תמיד בשבת. בדומה לצליחה העממית הגדולה, המשתתפות יכולות לבחור בין מסלול קצר לארוך.[14]
- צליחת צה"ל - זו הייתה צליחה שנתית שהתקיימה מספר מועט של פעמים, בשנות השישים-שבעים, במסלול לאורך חופה הדרום-מערבי של הכנרת באורך של כ 3.5 ק"מ שהסתיים בחוף צמח.[15]
- צליחת הצלה קבוצתית - צליחה חצי שנתית, ביוזמת חברים מקיבוצי עמק הירדן, שהתקיימה בסמוך להקמת המדינה ובכמה שנים אחריה. המשתתפים בה חולקו לקבוצות של 5 שחיינים בכל אחת, ולכל קבוצה הוצמד חבר או חברה שלא ידע כלל לשחות, והקבוצה נבחנה ביכולת שלה לשחות אתו מחוף מעגן עד הסיום בחוף בית ירח, (סמרה של אז), מכאן שמה "צליחת ההצלה". צליחה זו נפסקה עם המעבר לפורמט של הצליחה העממית הגדולה ב-1954.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר צליחת הכנרת של המועצה האזורית עמק הירדן
- צליחת הכנרת, באתר "שוונג"
הערות שוליים
- ^ עליזה ווירץ חצתה את הכנרת, דבר, 10 בנובמבר 1942
איך חציתי את הכנרת, דבר, 17 בנובמבר 1942 - ^ צליחת הכנרת, דבר, 22 ביולי 1943
- ^ האבא והסבא של האלופים קרני עם עד, 13 במרץ 2009, mynet
- ^ צליחת הכנרת - 23 מתוך 25 צלחו, דבר, 25 ביולי 1943
- ^ תולדות חמש צליחות הכנרת, דבר, 3 באוגוסט 1958
- ^ ים כנרת - מרכז ספורט המים, דבר, 22 בספטמבר 1944
- ^ שיאים חדשים בצליחת הכנרת, דבר, 1 באוקטובר 1944
- ^ 37 שחיינים מזנקים הבוקר לצליחת הכנרת, דבר, 14 באוקטובר 1965
- ^ היום צליחת הכנרת ה-11, דבר, 21 באוקטובר 1970
- ^ יצחק יחזקאל, כיצד צלחתי את הכנרת לארכה, דבר, 4 ביוני 1948
- ^ דן פחטר, צליחת הכנרת לאורכה, דבר, 28 באוגוסט 1953
- ^ דן פחטר, עם יצחק יחזקאל מצמח לכפר נחום, דבר, 14 באוקטובר 1955
- ^ שתי צעירות צלחו את הכנרת לאורכה, על המשמר, 24 באוקטובר 1954
- ^ עמיחי אתאלי, הנשים הדתיות לא מוותרות על החתירה, באתר nrg, 1 במאי 2011
- ^ צליחת הכנרת מטעם צה"ל ב-30 באוגוסט, דבר, 15 באוגוסט 1971
מאיר הראובני, פרסי צליחת צה"ל לשחייני חיל הים, מעריב, 22 באוגוסט 1973
