צירוף (בלשנות)
בדקדוק, צירוף הוא קבוצת מילים או מיליות המהוות יחידה תחבירית אחת. ישנם סוגים שונים של צירופים, הנקבעים בהתאם לקטגוריה הלקסיקלית (חלק הדיבר) שעומדת בבסיס הצירוף, ומהווה את הגרעין שלו.
הצירוף נתפש כיחידה היררכית, הבנויה מכמה רמות של היטלים (projection):
- גרעין הצירוף, הקטגוריה הלקסיקלית (למשל, שם עצם כמו "ילד")
- משלים, המצטרף לגרעין (למשל, שם תואר כמו "גדול")
- מגדיר, המציין תכונה סמנטית כלשהי של הגרעין והמשלים (למשל מיידע כמו ה"א הידיעה)
מבחינת סמנטית, הגרעין מגדיר קבוצה, והמשלים מצמצם את הקבוצה לתת-קבוצה. למשל, בצירוף "ילד יפה", הגרעין, שם העצם "ילד", מגדיר את קבוצת כל הילדים, ואילו המשלים, שם התואר "יפה", מצמצם את האובייקטים עליהם הצירוף מצביע לכדי החיתוך בין קבוצת הילדים לבין קבוצת היפים, מה שנותן תת-קבוצה של ילדים יפים.
לפי כללי הגזירה הבסיסיים של התאוריה התחבירית החומסקיאנית, משפט פשוט חייב להכיל צירוף שמני אחד וצירוף פועלי אחד.
צירוף שמני (NP)
צירוף שהגרעין שלו הוא שם עצם או כינוי גוף. דוגמאות לצירופים שמניים ברמות היטל שונות (ר' לעיל):
- גרעין בלבד: ילד, תפוח, הוא, דני
- גרעין + משלים: ילד יפה, תפוח אדום
- גרעין + משלים + מגדיר: הילד היפה, כל התפוחים
לפי הדקדוק המסורתי, כינוי גוף או שם פרטי מהווים תמיד צירוף שמני בפני עצמם, ללא משלים וללא מגדיר (* מציינת אי דקדוקיות):
- *היוסי אכל תפוח
- *כל יוסי אכל תפוח
- *הוא יפה אכל תפוח
לפי הדקדוק המסורתי, הצירוף השמני משמש בדרך כלל כנושא או כמושא ישיר.
צירוף יחס (PP)
צירוף שהגרעין שלו הוא מילת יחס. בניגוד לצירוף שמני, צירוף יחס לא יכול לכלול רק את הגרעין. כלומר, מילת יחס לבדה אינה צירוף תחבירי. דוגמאות לצירופי יחס, עם מילות היחס השונות שבעברית:
- בירושלים, בחצר, במטוס
- מחיפה, מהקופסה
- לתל אביב, לרינה
- עם יוסי, עם אוזניות
- על השולחן
לפי הדקדוק המסורתי, צירוף היחס משמש בדרך כלל כמושא עקיף.
צירוף פועלי (VP)
צירוף שהגרעין שלו הוא פועל. צירוף פועלי יכול לכלול פועל בלבד, והוא יכול לכלול פועל עם משלימים (אחד או יותר) או נספחים. משלימי הפועל יכולים להיות צירופים שמניים או צירופי יחס שמקבלים מהפועל תפקיד תימטי. דוגמאות:
- גרעין בלבד: פיהק, הלך, אכל
- גרעין + משלים: אכל תפוח, נתן תפוח לנורית
צירוף תוארי (AP)
צירוף שהגרעין שלו הוא שם תואר. צירוף תוארי אינו עצמאי והוא מופיע רק כמשלים לגרעין שמני בתוך צירוף שמני. לדוגמה: החכמים, הגדולה, שמתחת לשולחן, שבסוף השביל.
לפי הדקדוק המסורתי, הצירוף התוארי משמש בדרך כלל כלוואי.
קישורים חיצוניים
