ציספלאטין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציספלאטין (Cisplatin), ציספלטינום, או ציס-דיאמינכלורופלטינום (נוסחה כימית - ציס-[Pt(NH3)2(Cl)2] (משווק כ-אביפלטין (Abiplatin)®) היא תרופה כימותרפית. תרופה זו מעודדת מוות תאי מכוון (Apoptosis) על ידי יצירת קשרים בין בסיסים חנקניים בתוך מולקולת חומצת הגרעין (DNA Crosslinking).

שימוש

ציספלאטין היא תרופה אנטי-סרטנית. היא ניתנת בהזרקה תוך וורידית לטיפול בגידולים ממאירים כגון בסרקומות, קרצינומות מסוימות (כדוגמת סרטן השחלות), לימפומות ועוד. התרופה יעילה במיוחד כנגד סרטן האשכים.

מנגנון פעולה

לאחר מתן התרופה, ציספלאטין מגיב בגוף עם מים. היון הנוצר [PtCl(H2O)(NH3)2]+ מאפשר בצורתו לאטום הפלטינום להיקשר לבסיסים החנקניים בחומצת הגרעין. לרוב, מועדפת קשירה לבסיס החנקני גואנין. יצירתו של התוצר[PtCl(guanine-DNA)(NH3)2]+, מאפשר החלפה של אטום כלור נוסף, בעוד בסיס חנקני מסוג גואנין. ציספלאטין מצליב בין בסיסים חנקניים וגורם לשיבוש שיעתוק דנ"א וחלוקת התא במיטוזה. בנוסף, שיבוש מבנה חומצת הגרעין מעודד מנגנוני תיקון אשר בתורם מעודדים את תהליך המוות התאי המתוכנן (אפופטוזיס), כאשר אותו תהליך תיקון מתברר כבלתי אפשרי. לרוב מתבצע קישור נגדי (Crosslinking) בין בסיסים מסוג פורין.

עמידות לתרופה

לרוב גוף החולה מגיב בצורה יעילה לאחר קבלת התרופה, אך ניתן לראות הישנות מחלות (Relapse) עמידות לציספלאטין. חלק מהתאוריות גורסות כי מתרחשים שינויים במנגנוני ספיגת התרופה על ידי התאים, הגברת מנגנוני תיקון חומצת הגרעין, הגברת פירוק מטבולי של התרופה או עיכוב התאבדות התא המכוון (Apoptosis).

תופעות לוואי

  • נפרוטוקסיות (פגיעה בכליות) מהווה בעיה עיקרית.
  • נוירוטוקסיות (פגיעה עצבית), כגון בעיות ראיה ושמיעה, היכולות להופיע לאחר התחלת הטיפול.
  • בחילות והקאה.
  • איבוד שמיעה.
  • אנמיה המוליטית (של הרס כדוריות הדם האדומות).

סינתזת התרופה

Synthesis of cisplatin
Synthesis of cisplatin

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציספלאטין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.