צינור הנפט באקו–בתומי
 | |
| סוג | צינור נפט |
|---|---|
| מוצא | שדות הנפט של באקו |
| יעד | בתומי |
| עובר דרך |
 אזרבייג'ן גאורגיה |
| מפעיל |
צינור הקרוסין: חברת צינור הנפט הים הכספי-הים השחור צינור הנפט: Azneft |
| אורך | 833 ק"מ |
| קוטר |
צינור הקרוסין: 200 מ"מ צינור הנפט: 250 מ"מ |
| קיבולת מקסימלית |
צינור הקרוסין: מיליון טון בשנה צינור הנפט: 1.64 מיליון טון בשנה |
| מספר תחנות |
צינור הקרוסין: 16 צינור הנפט: 13 |
| כיוון זרימה | ממזרח למערב |
| תאריך הפעלה |
צינור הקרוסין:1907 צינור הנפט: 30 באפריל 1930 |
 | |
צינור הנפט באקו-בתומי היה קו להובלת קרוסין (בשלב הראשון) ונפט גולמי משדות הנפט שליד העיר באקו, בירת אזרבייג'ן, דרך הקווקז, עד עיר הנמל בתומי שלחופי הים השחור בגאורגיה. כאשר הוקם ב-1907, היה הצינור שארכו 833 ק"מ, הארוך מסוגו בעולם[1].
צינור הקרוסין
בד בבד עם פיתוח שדות הנפט שליד באקו, בסוף המאה ה-19 הועלו רעיונות לשווקו דרך נמלי הים השחור. התוצר העיקרי באותה תקופה היה הקרוסין, ששימש למאור. ב-1880 הציע דימיטרי מנדלייב לפרוס קו צינור וארבע שנים לאחר מכן תכנן המהנדס ולדימיר שוחוב את הצינור, דרך עמק נהר קורה לטביליסי ומשם, דרך כותאיסי לבתומי. ב-1883 נסללה מסילת ברזל, במימון משפחת רוטשילד, לשינוע קרוסין בתוואי זה.
סלילת הצינור, בקוטר 200 מ"מ החלה ב-1897 והסתיימה ב-1907. הצינור כלל 16 תחנות שאיבה, לצידה של מסילת הברזל ולצידו נפרס גם קו טלפון. הצינור העביר כמיליון טון קרוסין בשנה[2], שיוצאו במכליות דרך הים השחור לאירופה. עם מלחמת האזרחים ברוסיה והתערערות המצב הביטחוני, הפוליטי והכלכלי באזור נפסקה תעבורת הקרוסין.
צינור הנפט
ב-1924 העלתה ממשלת ברית המועצות את הצורך לייצא נפט מבאקו לאירופה. משא ומתן שהתקיים מול חברות מצרפת להקמה משותפת של צינור נפט גולמי ושיווקו לצרפת ומשם לאירופה, עלה על שרטון. ב-30 באפריל 1930 נחנך צינור הנפט, בקוטר 250 מ"מ, שהקמתו החלה ב-1928. הנפט הובל אל בתי זיקוק שהוקמו לצורך זה בבתומי וכלל 13 תחנות שאיבה לאורך הדרך. הפעילות התבצעה דרך החברה הממשלתית Azneft (אזרבייג'ן-נפט), שהוקמה כתוצאה מהלאמתן של 272 חברות נפט פרטיות שפעלו בבאקו ערב מהפכת אוקטובר. קיבולת הצינור הייתה 1.64 טון נפט בשנה[3].
באוגוסט 1942, תחת איום של פלישת גרמניה הנאצית והשתלטותה על צינור הנפט ושדות הנפט, פורק חלק ניכר של הצינור, לבל ייפול בידי האויב.
קו הצינור משתמש חלק מקו באקו-טביליסי-ג'ייהאן ובאקו-סופסה.
קישורים חיצוניים
- Russian pipeline transport (1860-1917)
- HISTORY OF DEVELOPMENT OF OIL INDUSTRY
- BREAKING THROUGH THE OIL BLOCKADE