צבא היבשה של קוריאה הדרומית (בקוריאנית: 대한민국 육군) הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של הרפובליקה קוריאה. המשימה העיקרית של הצבא היא פעילות קרקעית, ולצורך כך הצבא מאורגן, מצויד ומבצע הכשרה והדרכה חיונית. צבא היבשה הדרום קוריאני נחשב לאחד הצבאות המתקדמים ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית. יחידותיו פרושות באזורים רבים ברחבי העולם, כחלק מכוחות שמירת השלום של האו"ם.
מחויבות והקרבה - התחייבות לשירות ההתנדבותי והקרבה למען המדינה והעם, תוך כדי נתינה מרבית כחובתו של חבר שירות.
המשימה קודמת לכל - התרומה להגנה על מדינת קוריאה הדרומית על ידי ביצוע המשימות שהוקצו בצורה נכונה ומוצלחת.
כבוד הדדי- להכיר באופן שווה ולשמור על כבוד וזכות קיום של כל אחד, כפי שלכל אדם יש.
היסטוריה
הקמה
לאחר מלחמת העולם השנייה, במסגרת הממשל הצבאי האמריקאי, נוסדה "המשמר הלאומי של דרום קוריאה" ב-15 בינואר 1946. ב-15 באוגוסט 1948 הוקמה רשמית ממשלת קוריאה הדרומית, וב-5 בספטמבר אותה שנה שונה שמו לצבא הרפובליקה של קוריאה (ROKA), והוא הפך לחלק מכוחות המזוינים של הרפובליקה. הצבא הקוריאני השקיע מאמצים רבים בהגברת כוחותיו, והצליח להקים שש דיוויזיות לפני פרוץ מלחמת קוריאה. במהלך תקופה זו, צבא הרפובליקה של קוריאה הצליח להרתיע את צפון קוריאה מהתגרויות רבות, כגון שליחת גרילה קומוניסטית, באמצעות תגובות מהירות ויעילות.[1]
מלחמת קוריאה
ב-25 ביוני 1950 פרצה מלחמת קוריאה, כאשר צפון קוריאה פתחה במתקפת פתע ופלשה לדרום קוריאה וכבשה את בירתה, סיאול. לאחר שלושה ימים, הצליח צבא היבשה הדרום-קוריאני להאט את התקדמות צפון קוריאה באמצעות פעולות עיכוב עד להגעת תגבורות מצבא ארצות הברית וכוחות האומות המאוחדות. כוחות האומות המאוחדות, כולל צבא דרום קוריאה, יצרו קו הגנה לאורך נהר הנקדונג. לאחר מכן, הצליחו כוחות האומות המאוחדות לשנות את המגמה בעקבות הצלחת מבצע הנחיתה האמפיבית באינצ'ון, והחלו בהתקדמות צפונה. בתחילת מלחמת קוריאה היו בצבא היבשה של קוריאה 8 דיוויזיות, אך במהלך המלחמה הצבא גדל והתרחב, ובסיום המלחמה כלל 3 קורפוסים ו-18 דיוויזיות.[2]
שנות ה-60
עם סיום מלחמת קוריאה וכניסתו לתקוף של הסכם הפסקת האש, המשיכה קוריאה הצפונית בפעולות צבאיות כנגד קוריאה הדרומית במהלכם הין היתר ב-1968 לוחמי קומנדו צפון קוריאניים פשטו על הבית הכחול בבירה סיאול במטרה לחסל את הנשיא פאק צ'ונג-הי, בתגובה לכך כוחות הצבא הדרום קוריאני השתלטו על המתחם והכניעו את הכוחות הצפון קוריאנים. במהלך שנות ה-60 צבא היבשה הדרום קוריאני אימץ את המערכת הצבאית של צבא ארצות הברית ושיפר אותה על מנת לפתח מערכת צבאית עצמאית. בנוסף, שליחתם של לוחמים דרום קוריאנים למלחמת וייטנאם ב-1964 תרמה למודרניזציה של יחידות הצבא וציודיו.
1972-1990
עם צמיחתה הכלכלית של קוריאה הדרומית, יכול היה הצבא להמשיך במדיניות שמקדמת הגנה לאומית עצמאית. הצבא פעל לשדרוג ושיפור מערכות הנשק שברשותו, ובכך פיתח מגוון מערכות נשק חדשות. הצבא יצר יחידות חדשות במטרה לחזק את יכולות ההגנה בקו החזית עם הצפון ובאזורים אחרים, כחלק משינוי במבנה הצבאי. הקמת פיקוד הכוחות המאוחדים של רפובליקת קוריאה וארצות הברית בנובמבר 1978 חיזקה את שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. בהתאם ל"תוכנית החומש לשדרוג כוחות המזוינים של רפובליקת קוריאה", הצבא החל להקים תשתית לייצור מקומי של מערכות נשק וציוד, בעזרתה של ארצות הברית.[3]
לוחמי צבא היבשה הדרום קוריאני
1991-2020
בשנים אילו הצבא של רפובליקת קוריאה שילב אימוני קרב משולבים עם מדע וטכנולוגיה, במטרה לשפר את כישוריהם הקרביים ולהתאים את מבני הפיקוד. אימונים אלו, המבוססים על שילוב של מדע, טכנולוגיה וקרב, תרמו להגברת כוח הלחימה של היחידות ולפיתוח יכולת ההגנה הלאומית. במקביל, הצבא השתתף במגוון רחב של משימות שמירת שלום מעבר לים.[4]
2020-כיום
החל משנת 2020 עבר צבא היבשה הדרום קוריאני ארגון מחדש כדי ליצור מבנה ייחודי, גמיש וממוקד, הכולל את "קורפוס המניפולציה האסטרטגית" ו"פיקוד המשימות מיוחדות". בנוסף, הצבא שילב כוחות חדשים עם מערכת נשק חכמה המבוססת על רשת מחוברת וחדשה ביותר, הכוללת את מערכת הקרב Drone-Bot, פלטפורמת הלוחם ו-TIGER של הצבא.[5]
ייעוד
לוחמי הדיוויזיה ה-26 של צבא היבשה של קוריאה הדרומית באימון
צבא היבשה של דרום קוריאה מחולק לפיקודים שונים, כל אחד מהם אחראי על חטיבות ויחידות מיוחדות, כמו יחידות קומנדו, ארטילריה, שריון, הנדסה, ביטחון ולוגיסטיקה, המפוזרות באזורי לחימה שונים ונתמכים בעזרת מערכות מידע ומודיעין מתקדמות.
קוריאה הדרומית
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(24405546852).jpg)
רובה K2C1 רובה שירות של צבא היבשה הדרום קוריאני
טנק המערכה העיקרי – K1
רכב לחימה חי"ר משוריין
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
