צאלח
צַאלִח הוא נביא ערבי קדום בדת האסלאם, המוזכר בקוראן פעמים רבות.
רקע
צאלח השתייך לשבט ת'מוד שישב ככל הנראה בדרום ערב. מבני האבן של בני השבט מוזכרים בקוראן ומקושרים במסורת האסלאמית עם האתר מדאאן סאלח שבצפון-מערב חצי האי ערב (בשטחה של ערב הסעודית כיום). בדומה להוד, הנביא הערבי שקדם לו, צאלח נשלח על ידי הקל אל בני שבטו כדי לבשר להם את בשורת הקל היחיד וכדי לשכנעם לנטוש את פולחן האלילים הרבים. בתור הוכחה ומופת נשלחה "נאקה מאת אלוקים" (סורה 7, פס' 73)[1] אל בני השבט והם נדרשו להניח לה לרעות בלי הפרעה. אנשי השבט לא שעו להוראה, חתכו את רגלי הנאקה ושחטו אותה. אז נענשו בידי הקל ומתו כולם. יש גרסאות שונות לגבי אופן מותם: ברעידת אדמה (סורה 7, פס' 78), בסופת ברקים (סורה 41, פס' 13, 17) או בקול שאגה (סורה 69, פס' 4).
אזכורים בקוראן
צאלח מוזכר פעמים רבות בקוראן. להלן האזכורים הארוכים יותר:[2]
- סורה 7 [ממרום החומה], פס' 73–79
- סורה 11 [הוד], פס' 61–68
- סורה 26 [המשוררים], פס' 141–159
- סורה 27 [הנמלים], פס' 45–53
ראו גם
לקריאה נוספת
- Rippin, A. “Ṣāliḥ.” In Encyclopaedia of Islam. 2nd ed., s.v.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
