צ'יינהטאון (מנהטן)
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 ניו יורק |
| עיר |
 ניו יורק |
| רובע | מנהטן |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בשכונה | 116,722[1] (2010) |
| קואורדינטות | 40°42′53″N 73°59′50″W / 40.71472°N 73.99722°W |
צ'יינהטאון (באנגלית: Chinatown, בסינית: 紐約華埠) היא שכונה במנהטן תחתית בעיר ניו יורק. השכונה מאופיינת באוכלוסייה של מהגרים מסין המתגוררים בה, ובאופי התרבותי הסיני שלה, ומכונה "צ'יינהטאון" – "העיר הסינית" – בדומה לשכונה בשם זה בסן פרנסיסקו. צ'יינהטאון של מנהטן היא השכונה הסינית השנייה בגודל אוכלוסייתה מחוץ לסין (אחרי צ'יינהטאון של סן פרנסיסקו) והשלישית בגודל שטחה (אחרי צ'יינהטאון בסן פרנסיסקו ובונקובר).
גאוגרפיה
בהתאם לגבולות המסורתיים של צ'יינהטאון כפי שהשכונה הייתה עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 השכונה שכנה דרומית לרחוב קאנאל (ולשכונת איטליה הקטנה הנמצאת צפונית לרחוב זה), מערבית לשכונת הבוורי וללואר איסט סייד, צפונית לרחוב וורת', ומזרחית לרחוב באקסטר (Baxter Street).
האזור המתוייר ביותר של צ'יינהטאון הוא המרכז ההיסטורי של השכונה - במפגש רחוב קאנאל עם רחוב מוט ורחוב מאלברי, ובמפגש רחוב פל עם רחוב דויירס.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 התרחבה השכונה, וגדלה הן בשטחה והן באוכלוסייתה. כיום השכונה שוכנת דרומית לרחוב הסטר, מערבית לבוורי, לאיסט וילג' ולסוהו, מזרחית לברודוויי ולטרייבקה, וצפונית לרחוב וורת'.
שטחה של השכונה כ-2 קמ"ר.
היסטוריה
בשלהי המאה ה-19 החלו מהגרים סינים רבים שהיגרו לקליפורניה להגר לחוף המזרחי של ארצות הברית, בעיקר בשל חוקים מפלים רבים שמנעו ממהגרים אלה למצוא תעסוקה במדינות החוף המערבי. מרבית המהגרים הסינים התיישבו במפדש הרחובות מוט, פארק, פל ודויירז באזור שכונה פייב פוינטס (חמש הנקודות), ועסקו במתן שירותי הסעדה וכביסה. בשנת 1870 התגוררו באזור כ-200 מהגרים ממוצא סיני, ובשנת 1882, עת נחקק חוק הפרדת הסינים (Chinese Exclusion Act), התגוררו בשכונה כ-2,000 תושבים. בשנת 1900 גדלה השכונה והתגוררו בה כ-7,000 פועלים ממוצא סיני, מרביתם גברים ומהם רק כ-200 נשים.
בתקופה זו שלטו בעשונה כנופיות פשע סינית שכונו "טונג". כנופיות אלה גבו דמי חסות מחד, והגנו על המהגרים מפני התעללות של כנופיות קבוצות מהגרים אחרות, היוו מעין איגוד מקצועי שהסדיר סכסוכים מקוצעיים, והעניקו הלוואות לנזקקים, מאידך.
הטונגים הקימו את האיגוד הסיני המאוחד לסיוע (באנגלית: Chinese Consolidated Benevolent Association, ובסינית: 中華公所) שנועד למנוע מאבקים בין הטונגים, אולם מאבקים בין "און לאונג" (安良) לבין "היפ סינג" (協勝) היו נפוצים. הטונגים "צללי הרוחות" (鬼影) ו"דרקונים מעופפים" (飛龍) פעלו עד שנות ה-90 של המאה ה-20.
בעקבות חוק האזרחות של 1965 שהתיר למהגרים רבים מאסיה להגר לארצות הברית גדלה אוכלוסיית צ'יינהטאון, עד בשנות ה-70 של המאה ה-20 הפכה איטליה הקטנה משכונה בעלת אופי איטלקי לשכונה בעלת אופי סיני.
בשנות ה-90 התפשטה האוכלוסייה הסינית לאזור הלואר איסט סייד שהיה מאופיין עד שנות ה-50 באוכלוסייתו היהודית המזרח אירופאית, ועד שנות ה-90 באוכלוסייתו ההיספנית.
אזור צ'יינהטאון נפגע בפיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בשל קרבתם למגדלי התאומים. בשל הנזק שנגרם נסגרו מספר כבישים ראשיים שהוביל לשכונה, והשכונה נפגעה הן כלכלית והן פיזית. בשל הקשיים הכלכליים החלו מהגרים רבים לעבור לאזור קווינס, והשכונה החלה לקטון ולשוב לגבולותיה כפי שאלה היו בשנות ה-70.
כלכלה
מרבית אוכלוסיית צ'יינטאון היא אוכלוסיית מהגרים העובדת בעבודות בלתי מוסדרות. לרוב מדובר במעין "מתפרות יזע" ("Sweat Shops") בהם עובדים המהגרים בתנאים קשים, בלא תנאי בטיחות הולמים, ומבלי לקבל שכר הולם עבור עבודתם. הכלכלה ה"רשמית" של השכונה (כפי שזו באה לידי ביטוי בדיווחים המוגשים לרשויות המס האמריקאיות) מתבססת על תיירות (בשכונה כ-200 מסעדות סיניות) ועל מוצרי מזון סיניים. מכולות סיניות רבות וחניות המוכרות דגים ומאכלי ים מצויות לאורך הרחובות מוט, מאלברי וקאנאל. כמו כן בשכונה סניפי בנקים אסייתיים וסיניים רבים. ברחובות קאנאל וברחוב ברודוויי העובר בגבול השכונה נמכרים מותגים מזויפים רבים.
אוכלוסין
אזור צ'יינטאון מהווה הן אזור מסחרי והן אזור מגורים. בשכונה מתגוררים בין 120,000 ל-160,000 תושבים, שמספרם המדויק אינו ידוע בשל העובדה שחלקם שוהים בלתי חוקיים בארצות הברית. עד שנות ה-60 מרבית האוכלוסייה הגיעה מאזור גוונדונג ומאזור הונג קונג. מהגרים אלה דיברו בעגה קנטונזית (ובייחוד בעגת ג'ואנגז'או). רק בראשית שנות ה-80 היגרו לאזור מהגרים ממרכז וצפון סין אשר דיברו מנדרינית. מרבית המהגרים בשנות ה-80 וה-90 הגיעו ממחוז פוג'יאן ופוז'או ואלה מדברים בעגת פוז'או ובעגת מין).
אתרים בעלי חשיבות
מרבית תושבי צ'יינהטאון מתגוררים בבתי דירות צפופים, אשר מרביתם נבנו בראשית המאה ה-20. תנאי הדיור במבנים אלה קשים, בחלק מהדירות לא היו חדרי שירותים בעת שנבנו המבנים, וקומות שלמות חלקו חדר שירותים אחד. המהגרים הלא חוקיים מתגוררים בצפיפות רבה ובתנאים קשים במבנים אלה. בשנות ה-70 נעשה ניסיון להקל על עומס המגורים בשכונה, ובין היתר נבנה פרויקט כיכר קונפוציוס בשנת 1976 אשר כלל מגדל מגורים שגובהו 44 קומות ובו דירות מסובסדות. השכונה בנויה בצפיפות רבה ואין בה מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית.
בשנת 1962 הוקמה בכיכר צ'טהאם אנדרטה לסגן בנג'מין ראלף קימלאו - המשמשת אנדרטת זיכרון ללוחמים אמריקאים ממוצא סיני שנהרגו במלחמת העולם השנייה.
שכונות סיניות נוספות בעיר ניו יורק
במהלך השנים, ועם עלייתם במעלה הסולם הסוציו אקונומי, היגרו משפחות מהגרים סיניות רבות אל מחוץ לצ'יינהטאון, אולם בתחילת הדרך המשיכו להתיישב בקהילות, ונוצרו שכונות סיניות נוספות, בין היתר בפלאשינג שברובע קווינס ובסאנסט פארק שברובע ברוקלין.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יינהטאון- תמונות היסטוריות של צ'יינהטאון
- מוזיאון הסינים ביבשת אמריקה
- תמונות של השכונה
- מפת השכונה
- יהלי סער, דאמפלינג והעיר הגדולה: סודות צ'יינטאון, באתר ynet, 2 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ צ'יינהטאון אז ועכשיו השוואת השתנות האוכלוסייה ומצב שכונות צ'יינהטאון במנהטן, בוסטון ופילדלפיה, במימון הAsian American Legal Defense and Educatio Fund מ-2010
צ'יינהטאון (מנהטן)22448917