צ'וג'ירו הייאשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צ'וג'ירו הייאשי

צ'וג'ירו הייאשייפנית: 林 忠次郎, ‏1940-1880) היה אחד ממפתחי שיטת הריפוי המשלימה רייקי. נחשב לממשיכו של מיקאו אוסואי, מייסד השיטה.

ביוגרפיה

צ'וג'ירו היאשי נולד בטוקיו ב-15 בספטמבר 1880. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה 30 באקדמיה היפאנית ב-1902, שירת בדיוויזיית משמר החופים במלחמת רוסיה-יפן מה-4 בפברואר של אותה שנה ועד להסכם שלום שסיים את המלחמה ב-5 בספטמבר 1906.  

בשנת 1918 הוא הפך למפקד ההגנה על נמל אומינאטו, "אומינאטו" היה נמל הממוקם למרגלות הר ה"אוסור", בחצי האי שימוקיטה באאומורי, בצפון יפן. באותה תקופה, נמלי ההגנה נחשבו לנמלים השניים בחשיבותם אחרי נמלי בסיס הצי.

להיאשי היו אישה ושני ילדים. אשתו, צ'י, נולדה ב-1887 ונישאה לו לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לנשים Shizuoka. ילדם הראשון, טדאיושי, נולד ב-1903 והתמחה בכלכלה באוניברסיטת קיאו. Kiyoe, ילדתם השניה, נולדה 7 שנים מאוחר יותר והיא המשיכה ללמוד באותו בית ספר כמו אמה.

הייאשי שימש כרופא בצי הקיסרי היפני. שם קיבל את דרגת ה"שינפידן" (מורה) אוסואי בשנת 1925.

שיטת הרייקי

בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים הפך הייאשי לתלמידו של מיקאו אוסואי, מייסד הרייקי. בהיותו רופא, הוא הפך במהרה לאחד מתלמידיו הבולטים של אוסואי בשיטת הרייקי. מאוחר יותר הוא הפך להיות פעיל בולט בהפצת הרייקי ברחבי העולם. בשנת 1925 מונה לדרגת מורה מתקדם, וב-16 בינואר 1926 הוא הפך למורה בכיר וחבר הנהלה של "אוסואי רייקי"[1].

לאחר מותו של המייסד מיקאו אוסואי, בסביבות 1927–1928, הייאשי נפרד מהקבוצה המקורית והקים את מכון "הייאשי רייקי קנקיוקאי". במכון הוא העסיק 20 מאמני רייקי שעבדו על עשרה שולחנות עיסוי, שני מתרגלים לכל לקוח. הוא קידם באופן פעיל רייקי ברחבי יפן וערך סמינרים כדי ללמד רייקי למספר רב של אנשים.

על פי הזמנתם של המקומיים בהוואי, הוא היקר במקום בין אוקטובר 1937 לפברואר 1938. לפי העיתון Hawaii Hochi הוא לימד 350 תלמידים מכל שכבות וגווני האוכלוסיה את תאורית התירגול של שיטת הרייקי[2].

הייאשי אחראי להפיכת הרייקי לשיטה טיפולית היות שבחן אותה מנקודת מבט מעשית של רופא. בשנת 1931 פרש מאגודת הרייקי היפנית בשל חילוקי דעות עם אנשיה.

תפוצה בעולם

 ידועים כי רק שניים מתלמידיו וממשיכיהם מלמדים רייקי בציבור, צ'יוקו ימאגוצ'י והאוויו טקאטה.

שיטת הרייקי התפשטה תחילה בארה"ב ומאוחר יותר בכל העולם. כשבתהליך ההתרחבות נוצרו כמה דרכים בתוך השיטה עצמה[3].

התלמידה צ'יוקו ימאגוצ'י הקימה את מכון רייקי ג'יקידן בשנת 1999, יחד עם בנה טדאו ימאגוצ'י. ,תוכן הקורס שהעבירו השניים זהה למה שלמדו מצ'וג'ירו הייאשי עצמו בשנות ה-30[4].

תלמידתו הוואיו טקאטה, המשיכה את דרכו והביאה את שיטת הרייקי למערב.

מותו

על מותו של הייאשי יש גרסאות סותרות. על פי אחת הגרסאות, הייאשי לא היה מעוניין מסיבות מצפוניות להצטרף למלחמה ובשל כך שם קץ לחייו בווילה שלו באטאמי - אתר נופש חמים ליד הר פוג'י - ב-11 במאי 1940 על ידי ביצוע חרקירי (חיתוך של הבטן התחתונה). שביפן נחשב כצורת התאבדות פולחנית.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24018735צ'וג'ירו הייאשי

  1. ^ Petter, Frank Arjava, זה רייקי, לוטוס, 2012, עמ' 76
  2. ^ קליימן, סילקה; ג'יין, אמנדה, נשים ברייקי, עמ' 106
  3. ^ שטיין, ג'סטין, Hawayo Takata, טורונטו: אוניברסיטת טורונטו, 2017
  4. ^ אור על מקורות הרייקי, לוטוס, 2007