פתחיה בר-שביט
פתחיה בר-שביט (16 בינואר 1940- 16 בינואר 2012) היה כלכלן ישראלי, שימש ככלכלן הראשי של בנק הפועלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בן יחיד ליעקב ושרה בר-שביט. כילד עבר עם משפחתו לרחובות, שם בילה את מרבית חייו ושם גר בבית ילדותו, עד מותו. התחנך בבית חינוך רחובות והיה מרכז אזורי של "התנועה המאוחדת". לאחר סיום לימודיו התגייס לשירות צבאי בגרעין נח"ל עבדת, איתו הגיע מאוחר יותר לקיבוץ האון שלחופי הכנרת, שם עבד במטעי הבננות וכיהן כמזכיר הקיבוץ. בקיבוץ האון הכיר את שלומית, לה נישא בשנת 1963. לזוג שני ילדים.
בשנת 1966 החל את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1972 סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו לתואר שני בכלכלה, גם כן באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיו, עבד כמורה לפיזיקה ומתמטיקה באורט רחובות ובישיבת פורת יוסף. לאחר שסיים את לימודיו המשיך באקדמיה כמרצה לכלכלה במכללת תל חי ובאוניברסיטת תל אביב, שם הועסק גם כמתרגל.
בשנת 1973 החל לעבוד במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, אשר באותה תקופה הייתה מחלקה קטנה בניהולו של יוסי ריגר. כאשר פרש ריגר מתפקידו בשנת 1977 קודם בר-שביט לתפקיד מנהל המחלקה, המשמש ככלכלן הראשי של הבנק, תפקיד בו החזיק עד פרישתו מבנק הפועלים בשנת 2003. תחת ניהולו עסקה המחלקה בעיקר בעריכת תחזיות אינפלציוניות של ישראל. נושאים נוספים בהם הייתה מעורבת המחלקה הם דירוג סניפי הבנק על פי רווחיותם, תכנון פיננסי של הבנק, וסקירות מקרו-כלכליות של הכלכלה העולמית.
בר-שביט היה פעיל גם בנושא כביש חוצה ישראל וכתב מאמרים רבים בזכות הקמתו, אם כי במתכונת של "כביש אגרת צל" (בדומה לכביש 431).
בתחילת 2003, לאחר פרישתו מבנק הפועלים, נכנס בר-שביט לתפקיד הכלכלן הראשי של חברת "חיסונים פיננסים", חברה העוסקת במתן ייעוץ פיננסי וייעוץ בניהול סיכונים. בתפקיד זה עסק בר-שביט בניתוח וחיזוי המגמות המאקרו כלכליות, תוך דגש על הערכות בתחומים המוניטריים והפיננסיים. במקביל המשיך להיות פעיל בזירת הכלכלה הישראלית ולפרסם מאמרים בעיתונות הישראלית.
תפקידים נוספים בהם כיהן בר-שביט הם חבר בוועדות ההשקעה של "פעילים" (ניהול תיקים) ו"פקן" (קרן נאמנות), חבר בדירקטוריון בית ברל, "תגמולים" ו"יתר" (קופות גמל) ושל חברת "ברינקס" ויו"ר עמותת ידידי בית חולים קפלן. בר-שביט אף פיתח משחקי הגיון וחשיבה, שהמוכרים שבהם הם "טקטיקס" ו"מטיקס" – משחקי לוח טקטיים המשווקים על ידי חברת "אורדע".
בסתיו 2011 הצטרף לצוות הכלכלי של ספיבק-יונה, הצוות המקצועי המסייע למחאה החברתית.
רצועת הניוד
ב-1990 הציע בר שביט את מודל רצועת הניוד המוכרת גם בשמה "רצועת האלכסון". המודל אומץ והוכנס לשימוש בשנת 1991 על ידי נגיד בנק ישראל דאז יעקב פרנקל במטרה לווסת את שערי מטבע החוץ ולהטיב את השליטה בקצב האינפלציה[1].
קישורים חיצוניים
- אוסף גדול של מאמרים ושורות אחרונות מאת פתחיה-בר שביט להורדה בחינם (הקישור אינו פעיל, 16 באפריל 2017)
- לוי מורב, יש מקום לכולם, באתר גלובס, 1 באפריל 2003
- פתחיה בר שביט וגדי רוזנטל, מדוע לא מממש כביש 6 את מלוא הפוטנציאל שלו?, באתר גלובס, 15 ביולי 2009
- אמנון אטד, פתחיה בר-שביט: לא לפגוע באלכסון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2001
- TheMarker Online, נפטר הכלכלן הראשי לשעבר של בנק הפועלים, פתחיה בר שביט, באתר TheMarker, 16 בינואר 2012
- כתב כלכליסט, נפטר הכלכלן פתחיה בר שביט מי שהגה את רעיון "רצועת האלכסון", באתר כלכליסט, 16 בינואר 2012
הערות שוליים
- ^ פרנקל משנה כיוון גלובס, 10/05/1998
25427931פתחיה בר-שביט