פרשת סומרפין
פרשת סומרפין היא פרשה בה נתנה המדינה ערבות להלוואות שלקחה חברת ספנות בשם סומרפין, שהייתה נטולת הון עצמי. לאחר נפילתה של החברה נגרמו למדינה הפסדים כבדים כשנאלצה לפרוע את הלוואותיה. במהלך חקירת הפרשה נתגלו קשרים הדוקים בין בעל החברה לגורמי ממשל. היה זה אחד המקרים הראשונים של קשרי הון-שלטון שהתפרסמו בארץ.
תיאור הפרשה
הקמת החברה
בשנת 1955 הקים איש עסקים בשם מאיר הלוי חברת הובלה ימית בשם "סומרפין" ורשם אותה בז'נבה שבשווייץ. מייד לאחר הקמתה החל הלוי במשא ומתן עם ממשלת ישראל להיכנס כשותפה ברכישת ותפעול האוניות שתרכוש החברה[1][2]. ב-1958 נחתמה השותפות בין סומרפין, החברה הממשלתית "אפיקי נפט" וחברת "צים" כשבהסכם מוכנה המדינה לערוב להלוואות שתיקח סומרפין בהיקף של כ-18 מיליון דולר (כ-200 מיליון דולר בערכי 2016). בדיעבד התברר שהחתימה נעשתה מבלי שנבדק היקף ההון העצמי של החברה ויכולתה להחזיר הלוואות אלו[3][4].
התרחבות הפעילות
לאחר החתימה, בין השנים 1960–1965, החלה החברה המשותפת בתהליך גידול שכלל פתיחת משרדים במקומות שונים בעולם וכן ברכש של מגוון ספינות להובלת דלקים, דגים, תוצרת חקלאית, סחורות ונוסעים[5][6]. האוניות שרכשה החברה כללו, בין השאר, את:
- מכלית נפט "אורורה" (אור-אורה)[7]
- אוניות הנוסעים/מעבורת "בילו" ו"נילי"[8][9][10]
- אוניות הדיג "חירם 1" ו"דוגית"[11][12][13]
- אוניות הובלה בקירור "הקוטב הצפוני" ו"דניאלה"[14]
בשנת 1963 מונה אל"ם עמנואל נשרי לנהל את החברה.
פשיטת הרגל
במהלך שנת 1965 החלו להתברר הקשיים הכלכליים בהם נתונה החברה זאת בעקבות סדרה של תביעות משפטיות שהוגשו מצד ספקים ושותפים כלכליים[16]. כמו כן התפרסם שחברת סומרפין הפסיקה לשלם שכר לעובדיה[17]. בדיקת מצבה הכלכלי של סומרפין העלתה שהיקף חובותיה מסתכם בכ-32 מיליון דולר בעוד ששווי הרכוש שלה נאמד בכ-18 מיליון דולר. במהלך 1966 הוכרזה החברה כפושטת רגל והחל תהליך עיקול הנכסים על ידי הנושים וממשלת ישראל ביניהם על מנת לכסות חלק מהחובות. בגלל היקף הערבויות שנתנה הממשלה לחברה נגרמו לממשלה הפסדים משמעותיים[18].
הגילוי על מתן הערבות על ידי המדינה לחברה ללא בדיקת יציבותה הפיננסית והיקף ההון העצמי שלה גרם לסערה במדינה והנושא נדון בהכנסת[19][20], בוועדת הכספים ואף הועבר לעיונו של מבקר המדינה. אחד החשדות שעלו היה שהבעלים, מאיר הלוי, הצליח לבנות קשרים טובים עם גורמים משמעותיים במסדרונות השלטון ואלו דחפו את ועדת הכספים לאשר את ביטחונות המדינה ללא בדיקת יציבות פיננסית מספקת[21]. בין השאר פרסם שר האוצר, פנחס ספיר את "תיק המתנות" הכולל רשימה של גופים שנהנו מתרומות ממאיר הלוי וביניהם מפלגת רפ"י ובית ז'בוטינסקי אולם מייד קמה צעקה על כך שמהרשימה הועלמו גופים של מפא"י.
במהלך 1967 המשיכו הדיונים בכנסת על הפרשה כשבמקביל התבקש מבקר המדינה לחקור את הנושא[22].
סיומה של הפרשה
חברת סומרפין פסקה מלפעול, משרדיה נסגרו ורכושה נמכר. הבדיקה הממשלתית הפכה לוויכוח פוליטי כשכל מפלגה מאשימה את המפלגה השנייה. לא מונתה ועדת חקירה, לא התגלה מי אישר את הערבויות ומה קיבל בתמורה. המפלגה המובילה באותה עת, מפא"י, שכנראה אנשיה אישרו את הערבויות, מוססה את החקירה ובסופו של דבר החליטה ועדת הכספים שהחלטותיה של הוועדה היו תקינות מאחר שלא הובאו לידיעתה כל העובדות על מאיר הלוי[23]. אף על פי שהדיונים המשפטיים נמשכו עוד שנים אחדות פרצה ב-1967 מלחמת ששת הימים והשכיחה מתודעת הציבור את הפרשה.
קישורים חיצוניים
- חנן יוסף, תוכנית "סומרפין" - חלום שנגוז, על המשמר, 22 ביוני 1966
- אריאלה ראובני, פרשת "סומרפין" - הפסד כספים ויוקרה, דבר, 25 בנובמבר 1966
- שלום רוזנפלד, דגל ושמו "סומרפין", מעריב, 30 בדצמבר 1966
- יוסף לפיד, מי אתה מאיר הלוי, מעריב, 30 בדצמבר 1966
- פרשת "סומרפין" ולקחיה, דבר, 30 באוקטובר 1967
- יובל אליצור, "סומרפין" פוסט מורטם (א) - החברה טבעה במים עכורים, מעריב, 27 בנובמבר 1968
הערות שוליים
- ^ בא לנהל מו"מ על רכישת אניות-מיכל מהשילומים, למרחב, 1 בינואר 1956
- ^ מנהל חברת "סומרפין" למו"מ בארץ, חרות, 30 בספטמבר 1958
- ^ הוקמה חברה להפעלת המיכליות שנקנו ביפן, דבר, 28 באוקטובר 1958
- ^ תוקם חברת ספנות חדשה להובלת נפט, הצופה, 19 בינואר 1959
- ^ חברת "סומרפין" משקיעה 25 מיליון דולר בבניית אניות חדשות, הצופה, 10 באוגוסט 1960
- ^ אניות "סומרפין" והיצוא הישראלי, חרות, 12 ביוני 1964
- ^ המיכלית החדשה "אור-אורה" תגיע מחר לנמל חיפה, דבר, 12 באוגוסט 1960
- ^ האוניה "בילו" תושק בחודש ספטמבר, הצופה, 16 ביולי 1963
- ^ "סומרפין" תפעיל בסוף אפריל את אוניית המעבורת "בילו", על המשמר, 13 בינואר 1964
- ^ "נילי" תושט בשנת 1965, על המשמר, 12 באוגוסט 1964
- ^ ספינת דיג בת אלף טונות נבנית במספנה צרפתית, דבר, 24 בנובמבר 1961
- ^ "חירם 1" אונית הדגל של צי הדייג תושק היום בנמל לה-האבר בצרפת, חרות, 14 בספטמבר 1962
- ^ אריאלה ראובני, "חירם 1" בנמל הבית, דבר, 19 באוגוסט 1963
- ^ האוניה "דניאלה" תושק מחר בשטרסבורג, על המשמר, 4 ביולי 1960
- ^ פיליפ בן, איש עסקים יהודי מז'נבה תובע מהלוי 400 אלף דולר פיצויים, מעריב, 14 בדצמבר 1966
- ^ ראובן בן צבי, ספרד איימה לעקל את אניותיה של "סומרפין" בגלל חובות לחברות ספרדיות, מעריב, 7 באפריל 1965[15],המשך
- ^ הוראות לימאי "בילו" בעניין הלנת השכר, הבוקר, 26 בנובמבר 1965
- ^ הממשלה שילמה חוב של "סומרפין", הצופה, 10 במאי 1966
- ^ יצחק שור, מפנקס הכנסת - פרשת "סומרפין", על המשמר, 23 בנובמבר 1966
- ^ יצחק שור, מפנקס הכנסת - מי אשם בטביעת צי "סומרפין", על המשמר, 8 בדצמבר 1966
- ^ י.ש שפירא דוחה בחריפות רמזים נגדו בעניין "סומרפין", דבר, 7 בדצמבר 1966
- ^ מבקר המדינה יבדוק הערבויות ל"סומרפין", דבר, 3 בינואר 1967
- ^ אריאל וינשטיין, דו"ח מבקר המדינה קובע: הממשלה העלימה מוועדת הכספים את מצבה הרעוע של "סומרפין", מעריב, 29 באוקטובר 1967
23448422פרשת סומרפין