פרשת מקרי המוות בית החולים ממוריאל בניו אורלינס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
המרכז הרפואי ממוריאל ניזוק קשות כאשר הוריקן קתרינה פקד את ניו אורלינס, לואיזיאנה ב-29 באוגוסט 2005.[1] לאחר הסערה, ולמרות שלבניין לא היה חשמל והוא הוצף, ניסו ד"ר אנה פו, יחד עם רופאים ואחיות נוספים, להמשיך לטפל בחולים. ב-31 באוגוסט, מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, מייק ליוויט, הרגיע את הציבור ש-2,500 חולים יפונו מבתי החולים, למרות שלא היה ברור בהתחלה לאן הם יועברו.[2]
ב-11 בספטמבר אותרו 45 גופות במרכז הרפואי ממוריאל,[3] כחמש מהן מתו לפני האסון.[4] מתוך כ-215 גופות שנמצאו בבתי אבות ובבתי חולים בניו אורלינס, לממוריאל היה המספר הגדול ביותר.[5]
ביולי 2006, שופט בלואיזיאנה מצא סיבה סבירה להורות על מעצרם של ד"ר פו ושתי אחיות בגין רצח מדרגה שנייה בקשר למותם של כמה מהמטופלים, וזאת לאחר חקירה של כמעט שנה על ידי משרדו של התובע הכללי של לואיזיאנה, צ'ארלס פוטי.[6][7][8] עם זאת, שנה לאחר מכן חבר המושבעים הגדול בפאריש אורלינס סירב להפליל את ד"ר פו בכל אחד מהסעיפים.[9] בסופו של דבר, האישומים נמחקו ומדינת לואיזיאנה שילמה את ההוצאות המשפטיות של ד"ר פו.[10][11]
התובע הכללי של לואיזיאנה, באדי קלדוול אשר החליף את פוטי, אמר: "זו תביעה שמעולם לא הייתה צריכה להיות מוגשת". בשנת 2008, קלדוול העיד בפני בית המשפט העליון בלואיזיאנה בתמיכה בעמדה שנקטו עורכי דין עבור פו ורופאים ואחיות אחרים ממוריאל, שנאבקו לשמור על רישומי החקירה של המדינה בתיק חסויים מעיני הציבור.[12] לדבריו, "התיק נגד ד"ר פו כנראה הסתיים", אבל מידע חדש זה עלול להוביל לחידוש חקירה, ולכן התיקים צריכים להישאר סודיים.[12] בשנה שלאחר מכן, התובע המחוזי של אורלינס פאריש, ליאון קניצארו, העיד כי "בני אדם נהרגו כתוצאה מפעולות של רופאים".[13] עם זאת, הוא הסביר כי לא תכנן להעמיד איש לדין. "האם היה או לא היה רצח והאם יש או אין תיק שניתן להביאו הם עניינים שונים".[13]
בזמן הוריקן קתרינה
ד"ר פו, מהמחלקה לרפואת אף אוזן גרון במרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת לואיזיאנה, הייתה במרכז הרפואי ממוריאל טרם פגיעת הוריקן קתרינה מיום שני ה-29 באוגוסט ועד יום חמישי ה-1 בספטמבר.[14] עד יום רביעי, בית החולים היה מוקף במי שיטפונות, ללא שירותי תברואה, עם כמות אוכל מועטה, וטמפרטורות בתוך מבנה בית החולים של עד 43 מעלות צלזיוס,[15] וללא חשמל.[16] הצוות החליט לפנות את בית החולים. חולים בקומות העליונות נאלצו להיות מובלים במורד המדרגות, ואת אלו שפונו במסוק נאלצו להוביל במעלה מדרגות נוספות למנחת המסוקים בבניין נפרד; כמה מטופלים מתו בזמן העברה. עד יום שישי, כ-2,000 חולים, בני משפחה וצוותים פונו.[15]
הקומה השביעית בממוריאל הושכרה לבתי החולים LifeCare המספק טיפול אקוטי ארוך טווח לחולים חולים קשים, במטרה לשפר את בריאותם עד כדי כך שהם אינם זקוקים עוד לטיפול בבית החולים.[16] רבים מהמטופלים של LifeCare הושפעו במיוחד מאובדן החשמל, שבעה מהם היו מחוברים למכונות הנשמה.[17]
אחת האחיות של מטופל בשם אמט אוורט אמרה מאוחר יותר לחוקרים שאוורט אמר, "סינדי, אל תתני להם להשאיר אותי מאחור".[18] לפי עדים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, נטען כי ד"ר פו נתנה קוקטייל קטלני של סמים לאוורט במטרה לשים קץ לחייו. אדם אחד שנכח במהלך האירוע הצהיר כי אוורט מת רק לאחר שחנקו את פניו במגבת.[19] אוורט היה משותק ושקל בערך 170 קילוגרם, מסיבות אלה, לדברי הצוות שהשתתף בדיון, ד"ר פו לא חשבה לכאורה שהצוות יוכל לסייע לו בפינוי באופן סביר.[16]
החקירה
ב-11 בספטמבר, עובדי חדר המתים טיפלו ב-45 גופות מבית החולים.[16] בדיקות טוקסיקולוגיות בוצעו ב-41 גופות, ו-23 נמצאו חיוביים עבור מורפיום או מידאזולאם או שניהם.[16]וזאת על אף שמעטים מהחולים הללו קיבלו מרשם למורפיום לכאב.[16] בשבועות שלאחר מכן דווח כי הצוות דן בהמתת חולים. בראיינט קינג, רופא פנימי בממוריאל, אמר ל-CNN כי הוא מאמין ש"הדיון בהמתת חסד היה יותר מדיבורים".[15] LifeCare אמרו למשרד התובע הכללי של המדינה כי ייתכן שלתשעה מהמטופלים שלהם "ניתנו מינונים קטלניים של תרופות על ידי רופא ואחיות ממוריאל".[16]
קינג האשים בפומבי שעובד בריאות אחד או יותר הרג חולים, בהתבסס על שיחות עם עובדי בריאות אחרים. קינג אמר ל-CNN שכאשר האמין שרופא עומד להרוג חולים, הוא עלה על סירה ועזב את בית החולים.[15] קינג הסביר את מעשיו במונחים של התנגדותו למעשיה לכאורה של פו, וטען "אני מעדיף להיחשב כאדם שנטש חולים מאשר מישהו שסייע בחיסול חולים".[20]
לבקשת משרד התובע הכללי של לואיזיאנה, חוקר מקרי המוות במחוז אורלינס פרנק מינארד חקר את סיבות המוות. מומחים דיווחו על רמות חריגות של מורפיום, מידאזולאם ו/או לוראזפאם במספר גופות. מספר מומחים לזיהוי פלילי, מסכימים כי מתן מורפיום ומידאזולם היווה רצח ברבים ממקרי המוות בקומה השביעית.[16] גם הביו-אתיקאי ארתור קפלן מאוניברסיטת פנסילבניה כתב בדוח המומחה שלו שכל תשעת מקרי המוות בקומה השביעית היוו המתת חסד פעילה; מתן התרופות "לא היה תואם את הסטנדרטים האתיים של טיפול פליאטיבי הרווח בארצות הברית", דווקא בכך שאסור שמוות של חולה יהיה מטרת הטיפול של הרופא, והמוות, לדעתו, היה המטרה במקרים אלו.[16]
לאחר שמינארד קיבל את ששת הדוחות הללו המצביעים על כך שלפחות שמונה מתוך תשעת מקרי המוות הנחקרים היו רציחות, ביקש מיניארד את חוות דעתו של מומחה אחר, סטיבן קארץ', המתמחה במחלוקת על בדיקות טוקסולוגיות שבוצעו לאחר המוות. לפי הניו יורק טיימס, קארץ' קידם את הטיעון שלפיו ייתכן שלרמת הסמים שנמצאו בגופה אין קשר לרמות שלפני המוות. הטיימס המשיך: "קארץ' טס לניו אורלינס, בחן את העדויות והגיע למסקנה שזה אבסורד לנסות לקבוע את סיבות המוות בגופות ששכבו בחדרים ב-38 מעלות צלזיוס למשך 10 ימים. בכל המקרים, הוא יעץ, סיבת המוות הרפואית צריכה להישאר בלתי ידועה."[16] לאחר קבלת חוות דעת זו, מינארד לא ביקש חוות דעת נוספת.[16]
החוקרים האמינו כי עד24 מקרי מוות של חולים עשויים להיות רצח, אך הצהירו כי הם התקשו להשיג את הרשומות הרפואיות הנדרשות לתיעוד מצבם של החולים.[16] ב-Tenet Healthcare התאגיד שהפעיל את בית החולים ממוריאל אמרו שהם מסרו את כל רישומי החולים שהיו להם על המקרה.[16] החוקרים סברו כי מבין 24 המקרים האפשריים, היו להם תיקים חזקים ביותר על ארבע מקרים של חולים שמתו בשמתו בקומה השביעית של בית החולים.[16]
ב-17 ביולי 2006, ד"ר פו נעצרה והואשמה בארבע עבירות של רצח מדרגה שנייה בקשר למותם של ארבעה חולי LifeCare; האחיות לורי בודו וצ'רי לנדרי נעצרו והואשמו, אך האישומים בוטלו תמורת עדותן.[21][22] בהצהרה שמסרה Tenet Healthcare, בעלת המרכז הרפואי, נאמר כי "המתת חסד דוחה כל מה שאנו מאמינים כספקי שירותי בריאות אתיים, והיא מפרה כל ציווי של התנהגות אתית וחוקית. הדבר אינו מותר לעולם בשום פנים ואופן."[21] התובע הכללי של המדינה, צ'ארלס פוטי, הודיע על המעצרים למחרת, במסיבת עיתונאים. הוא הצהיר: "זו לא המתת חסד, זה רצח חד וחלק".[23] פוטי אמר שיש לו סיבה סבירה לבצע את המעצרים בהתבסס על עדות עד ראייה, שפורטה בתצהיר שבו נכתב כי ד"ר פו והאחיות "בכוונה (הרגו)" את אמט אוורט האב, בן 61; הוליס אלפורד, 66; איראתה ווטסון, 89; ורוז סווני, 90, על ידי מתן או גרימת מתן מינונים קטלניים של מורפיום ו/או מידאזולאם. עד אחד בתצהיר אמר שהם ראו את ד"ר פו מבקשת מזרקים נוספים מלאים בתמיסת מלח.[6] לדברי קריסטי ג'ונסון, מנהלת הרפואה הפיזיקלית של LifeCare, פו אמרה למטופלים הללו שהיא נותנת תרופות כדי לגרום להם "להרגיש טוב יותר".[16] התרופות המוזרקות ניתנות בדרך כלל למטרות כאב, אך לא ברמות שנמצאו בדוחות הרעלים.[16] אחד מעורכי הדין של פו, ריק סימונס, אמר שהיא "תמימה לחלוטין" כי "היא התנדבה לתורנות סערה ושהתה שם חמישה ימים".[6]
בפברואר 2007, שבעה חודשים לאחר מעצרה של ד"ר פו, שוחח מינארד עם התקשורת על מותם של חולי LifeCare. הוא עדיין לא פרסם קביעה של סיבת המוות באף אחד מהמקרים, והותיר אותם מסווגים כ"לא ידועים". התיק נגד ד"ר פו ושתי האחיות הוטל בספק יותר לאחר שמיניארד הודיע כי הוא סיווג את מקרי המוות של המטופלים בממוריאל כ"לא ידועים", מה שאומר שעל פי הראיות הזמינות הוא לא יכול היה לסווג את מקרי המוות כתוצאה מרצח או מסיבות טבעיות. מיניארד אמר לתקשורת כי הוא שכר כמה מהמומחים המובילים במדינה כיועצים בתיק. הניו יורק טיימס דיווח באוגוסט 2009 שמיניארד הגיע באופן אישי למסקנה שד"ר פו אחראית למותם של ארבעה מתוך תשעת החולים: "אני מאוד לא מאמין שהיא תכננה להרוג מישהו, אבל נראה שהיא עשתה זאת".[16]
תוצאות
עוזר התובע המחוזי, מייקל מוראלס, אמר ב-2009 כי הוא והתובע המחוזי ג'ורדן "לא היו מטורפים" לגבי העמדה לדין בתיק, בין השאר בשל תגובה ציבורית שלילית. במרץ 2007, חבר מושבעים גדול במדינה הושבע לשקול את תיק ממוריאל. שלא כמו חבר מושבעים טיפוסי, הם עסקו רק בתיק אחד, ותפקדו במתכונת חקירה במקום סקירת ראיות. חבר המושבעים הגדול לא שמע מהמומחים של מיניארד, כמה עדים שנכחו במקום, או חוקר משרד המשפטים שהשקיע שנה בתיק וצבר 50,000 עמודי ראיות.[16] שתי האחיות שנעצרו יחד עם ד"ר פו העידו להגנתה, לאחר שנאלצו להעיד בתמורה לכך שלא יואשמו בעצמן.[16][24]
חבר המושבעים הגדול הושבע ב-6 במרץ 2007, והתובעים נקטו בצעד יוצא דופן של קיום פגישותיו במקום לא ידוע (כלומר הרחק מבית המשפט), כדי למנוע מהתקשורת לצפות בזהות העדים הבאים והולכים. חבר המושבעים הגדול נבחר לעסוק אך ורק בתיק ממוריאל. המהלכים החריגים גרמו למשקיפים משפטיים לשער כי התובע המחוזי ראה את הראיות כמעורפלות ורצה להיות מסוגל להבטיח לציבור חקירה יסודית אם יחליט לבטל את התיק מבלי להגיש כתב אישום פורמלי. פרופסור למשפטים, דיין סיולונו, אמר לתקשורת, "העשייה הזו בהחלט מדברת על עמימות הראיות ועל ההתלבטות של התובע אם לבקש כתב אישום. . . . או שיכול להיות שהוא קבע שהוא לא רוצה להגיש כתב אישום ורוצה שחבר המושבעים הגדול יספק לו את הכיסוי."
לאחר מספר חודשים, חבר המושבעים הגדול סיכם את עבודתו בכך שדחה את הגשת כתב האישום נגד מי מהחשודים בכל אחד מהאישומים.[25]
התובע הכללי לשעבר של לואיזיאנה, צ'ארלס פוטי, שכר פתולוגים משפטיים כיועצים כדי להעריך נתיחות ומידע רפואי אחר. אחד מהם, סטיבן קארץ', העיד מאוחר יותר בפני בית המחוקקים של מדינת לואיזיאנה כי כל מקרה "היה צריך להיות מוכרז כבלתי ידוע, כי אי אפשר לעשות ניתוח מדעי של גופה שנמצאת בשמש 10 ימים".[26] קארץ' אמר כי לאחר שהגיע למסקנה זו, משרד התובע הכללי אמר לו לא להגיש דוחות נוספים. פוטי הפסיד בבחירות 2007 לתובע הכללי של המדינה לאחר ביקורת על התביעה כנגד ד"ר פו והאחיות.[27]
מאז, האישומים נמחקו, מדינת לואיזיאנה הסכימה לשלם את הוצאות המשפט של ד"ר פו שנעמדו בלמעלה מ-450,000 דולר, וכמה מחוקקים בלואיזיאנה התנצלו על ההאשמות נגדה.[28]
תובענה ייצוגית הוגשה בשם עובדים, חולים וקרובי משפחה שנתקעו בממוריאל במהלך ההוריקן. התובענה הייצוגית, טענה למספר כשלים של Tenet Healthcare שהיה התאגיד האחראי על בית החולים, החל ממדיניות פינוי כושלת ועד למיקום לא תקין של גנרטורים במרתף המתקן, אשר הוביל לאובדן החשמל.[29]
Tenet Healthcare, שלא הודו באחריות, הגיעו לבסוף לפשרה בתיק לאחר שהחלה בחירת חבר המושבעים במשפט ב-2011.[30] החברה הקימה קרן של 25 מיליון דולר עבור כל העובדים, החולים והמבקרים שאינם שנלכדו בממוריאל במהלך קתרינה.[31] כדי לקבל חלק מהכסף, על הזכאים להגיש טפסי תביעה נוטריוניים המציינים אם נגרמו להם פציעות. ד"ר פו קיבלה גם היא פיצויים במסגרת ההסדר.[32]
LifeCare בחרה בשלב מוקדם לשלם סכומים לא ידועים לבני משפחה של כמה חולים שנפטרו.[31]
השלכות
בארבע השנים שלאחר קתרינה, ד"ר פו סייעה לכתוב ולהעביר שלושה חוקים בלואיזיאנה המציעים חסינות לעובדי שירותי הבריאות מפני רוב התביעות האזרחיות (למעט מקרים של התנהגות בלתי הולמת מכוונת) על מאמציהם במצבי נפגעים המוניים עתידיים.[33]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "Doctor cleared in Katrina deaths recounts scene". Associated Press. 20 ביולי 2008. נבדק ב-5 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nurse: 'It's like being in a Third World country'". NBC News (באנגלית). 31 באוגוסט 2005. נבדק ב-25 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Struck, Doug (13 בספטמבר 2005). "45 Bodies Found in La. Hospital". The Washington Post. נבדק ב-3 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death in a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. p. 360. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Canfield, Sabrina (24 במרץ 2011). "Hospital Settles Katrina Deaths Class Action". Courthouse News Service.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 6.2 Kahn, Carrie (19 ביולי 2006). "Doctor and Nurses Charged in Post-Katrina Deaths". National Public Radio. נבדק ב-3 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death at a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. pp. 338–339. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "State of Louisiana vs Anna M. Pou, Affidavit and Arrest Warrant" (PDF). CBS News. 17 ביולי 2006. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Grand Jury Refuses to Indict New Orleans Doctor Charged with Killing Katrina-Stranded Patients, www.medpagetoday.com, 2007-07-25 (באנגלית)
- ^ Moller, Jan (18 במרץ 2009). "Panel Recommends Paying Dr. Anna Pou's Legal Fees". The Times-Picayune. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "HB341 2009, Regular Session, Appropriates funds for payment of legal expenses of Dr. Anna Pou". Louisiana State Legislature. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 12.0 12.1 Maggi, Laura (13 באוקטובר 2008). "High court considers making public records of Memorial Medical Center deaths during Katrina". The Times-Picayune. נבדק ב-5 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 Kovacs, Peter (8 ביולי 2010). "Orleans DA testifies that he believes patients were killed at Memorial Medical Center after Katrina, but he can't prove it". The Times-Picayune. נבדק ב-5 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death at a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. p. 243. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 15.0 15.1 15.2 15.3
Kathleen Johnston (13 באוקטובר 2005). "Staff at New Orleans hospital debated euthanizing patients". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 16.00 16.01 16.02 16.03 16.04 16.05 16.06 16.07 16.08 16.09 16.10 16.11 16.12 16.13 16.14 16.15 16.16 16.17 16.18 Fink, Sheri (2009-08-25). "The Deadly Choices at Memorial". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-09-03.
- ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death at a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. p. 99. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death at a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. p. 297. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (25 באוגוסט 2009). "The Deadly Choices at Memorial". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Louisiana AG Orders Autopsies of 50 Memorial Medical Patients; Susan Polk Goes on Trial CNN.com, 14 October 2005
- ^ 21.0 21.1 "3 Arrests in New Orleans Hospital Deaths". Washington Post. 19 ביולי 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Three charged with second-degree murder in Katrina hospital deaths". CNN.com. 18 ביולי 2006.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nossiter, Adam (19 ביולי 2006). "Patient Deaths in New Orleans Bring Arrests". The New York Times. נבדק ב-2 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gwen Filosa (16 ביולי 2007). "Foti sued by doctor accused in Memorial Hospital deaths". The Times-Picayune. אורכב מ-המקור ב-30 בספטמבר 2011. נבדק ב-25 באפריל 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
"'Dark Cloud' Lifted From Pou, Attorney Says: Grand Jury Declines To Indict Doctor In Hospital Deaths". WDSU. 25 ביולי 2007. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Consultants earned $80K on Katrina case". The Reveille (באנגלית). Associated Press. 23 במרץ 2009. נבדק ב-25 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bill Barrow (2007-10-21). "Foti out as attorney general". The Times-Picayune.
- ^ "Gov. Jindal Signs Bill To Reimburse Anna Pou". Associated Press. 1 ביולי 2009. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (20 במרץ 2011). "Trial to Open in Lawsuit Connected to Hospital Deaths After Katrina". The New York Times. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (23 במרץ 2011). "Lawsuit Against New Orleans Hospital Settles Shortly After Trial Begins". ProPublica. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 31.0 31.1 Fink, Sheri (21 ביולי 2011). "Class-Action Suit Filed After Katrina Hospital Deaths Settled for $25 Million". ProPublica. נבדק ב-1 במרץ 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (10 בספטמבר 2013). Five Days at Memorial: Life and Death in a Storm-Ravaged Hospital. New York: Crown Publishers. p. 451. ISBN 978-0-307-71896-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Fink, Sheri (25 באוגוסט 2009). "Strained by Katrina, a Hospital Faced Deadly Choices". New York Times.
{{cite news}}: (עזרה)
34770264פרשת מקרי המוות בית החולים ממוריאל בניו אורלינס