פרשת דניאל פינטו
פרשת דניאל פינטו התרחשה בשנת 1979 בישראל, ובמסגרתה הואשם קצין הצנחנים, סגן דניאל פינטו, ברצח ארבעה אזרחים בכפר הלבנוני עין-בעל במהלך מבצע ליטני והורשע ברצח אחד מהם.[1] פינטו נידון לשמונה שנות מאסר על רצח, אולם הרמטכ"ל, רפאל איתן, המתיק את עונשו לשנתיים והוא שוחרר כעבור מספר שבועות.[2][3]
הפרשה
ראשית הפרשה באירוע שהתרחש במבצע ליטני בלבנון. במהלך המבצע השתלט גדוד הצנחנים 202 על הכפר עין-בעל. מפקד מחלקה בגדוד, דניאל פינטו, ושניים מחייליו חקרו במכות וחנקו למוות ארבעה כפריים לבנוניים שאותם זיהו כמחבלים והשליכו את גופותיהם לבאר מים[4]. לאחר המבצע סיפר פינטו למפקד פלוגתו, יואב הירש, אודות האירוע[5]. לאחר מספר ימים, כשנודע לו כי אחד משותפיו של פינטו אמור לקבל אות הצטיינות, דיווח הירש על האירוע למפקדיו בחטיבה[6]. במקביל, במהלך סריקות שביצע גדוד 51 בכפר עין-בעל, גילו לוחמי הגדוד בבור המים שבלב הכפר, שתי גופות כפותות באזיקים. מפקד הגדוד, ציון זיו, שלח מכתב אודות הממצאים למפקדת חטיבת הצנחנים משום שידע כי גדוד 202 שהה בכפר בטרם פעלו בו חייליו[7].
השילוב של עדותו של הירש ואיתור שתי הגופות, הביא לפתיחת חקירה נגד פינטו. בחקירתו טען פינטו שהגופות שנמצאו אינן קשורות למקרה המדובר ואילו הוא נתקל במחבלים, וכי הרג אותם ביריות, לאחר שהתנפלו עליו בסכינים. בנוסף, התנקם בהירש כשדיווח עליו שהוא לקח קלצ'ניקוב כשלל. בעקבות הודאתו, נדון הירש לשנת מאסר ולהורדה לדרגת טוראי, אך אלוף הפיקוד ביטל את גזר הדין[8][9].
לנוכח ממצאי החקירה הועמד פינטו לדין. שופטי בית הדין הצבאי הרשיעו אותו ברצח של אחד הלבנונים בשנת 1979 וגזרו עליו הורדה לדרגת טוראי ו-12 שנות מאסר שהופחתו לשמונה על ידי הרכב בית הדין הצבאי לערעורים בראשות מאיר שמגר[10]. הפרשה עוררה סערה ציבורית. בין אלו שטענו בזכות פינטו היו חברת הכנסת גאולה כהן, שבנה צחי הנגבי שירת עם פינטו, והאלוף דני מט, שפינטו היה חתנו[10]. הרמטכ"ל, רפאל איתן, ניצל את סמכותו, כמפקד העליון של הצבא, להעניק חנינה לחיילים, השיב לו את דרגתו והמתיק את עונשו לשנתיים, ובעקבות הפחתת שליש הוא שוחרר לאחר מספר שבועות[3][9].
חבר הכנסת אורי אבנרי גינה בחריפות את המתקת עונשו של פינטו. אבנרי וסיעתו טענו כי מעשה זה גורם לערעור קיומו של עקרון "טוהר הנשק" בצה"ל ובקרב כוחות הביטחון האחרים, וכי במעשה זה יצר הרמטכ"ל סטנדרטים חדשים של מסמוס העונש המרתיע על פשעי מלחמה הכרוכים ברצח. בנוסף הגישו הצעת אי-אמון בממשלה על מעשה זה, כיוון שאף אחד מהממונים עליו בדרג האזרחי, חברי הממשלה, לא הגיב על המעשה[11]. כמו כן, תבע אבנרי את פיטורי הרמטכ"ל, הן בשל המעשה עצמו, הן בשל הגרסה השקרית שנתן בריאיון לעיתונות בנוגע למעשיו האמיתיים של פינטו, והן משום שהפעיל את הצנזורה הצבאית כדי למנוע את פרסום מעשיו האמיתיים של פינטו לציבור[12]. אבנרי אף הדליף את פרטי הפרשה לכתב של הלוס אנג'לס טיימס[13].
הפרשה היוותה השראה לסרט אחד משלנו[14].
קישורים חיצוניים
- נחום ברנע, זה קרה בוואדי ארמיס כותרת ראשית, 21 באפריל 1983.
הערות שוליים
- ^ יריב פלג, מבצע ליטני: שלב אחר שלב, באתר מאקו, 12 בספטמבר 2013.
- ^ רפאל איתן ודב גולדשטיין, "רפול - סיפור של חייל", "ספרית מעריב", 1985, עמודים 163-64.
- ^ 3.0 3.1 תום שגב, היה מקרה, נגמר, הארץ, 21.11.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ "מקרה פינטו חריג", דבר, 3 באוקטובר 1979.
- ^ אמנון לורד, "צריך לעבור מנרטיב של חרדה לנרטיב של ביטחון עצמי וגאווה", באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019.
- ^ נחום ברנע, "מסעותי עם פנקס", ידיעות ספרים, 2008, עמודים 142–143.
- ^ אביחי בקר, מקולל, הארץ, 03.12.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ נחום ברנע, פרשת פינטו: רק האמת, דבר, 21 בספטמבר 1979.
- ^ 9.0 9.1 ריאיון עם אל"ם (מיל') דניאל בארי, אתר הפרקליטות הצבאית, 3 במאי 2012
- ^ 10.0 10.1 רונית ורדי, לנמרודי נמאס לחכות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1999.
- ^ יהושע ביצור, אלוני: הקצין מליטני שהוקל בעונשו - רצח 4 שבויים, מעריב, 3 ביולי 1979
- ^ סערה ציבורית לאחר פרסום פרשת "הקצין מליטאני" בחו"ל, דבר, 16 בספטמבר 1979;
ראשי של"י: על הרמטכל להתפטר, דבר, 18 בספטמבר 1979. - ^ יניב מגל, רואים בשדות זרים, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2009.
- ^
בנימין טוביאס, אחד משלהם, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בספטמבר 2018.
פרשת דניאל פינטו31736084Q25493304