פרסקוביה אולייניצ'נקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרסקוביה אולייניצ'נקו (באנגלית: Praskoviya Oleinichenko;‏ 5 בנובמבר 1912 - ?) הייתה חסידת אומות העולם, ילידת אודסה, אשר במשך כשנתיים וחצי הסתירה בביתה את אחייניתה של חברתה הקרובה וטיפלה בה בזמן מחלתה.

קורות חיים

פרסקוביה אולייניצ'נקו, ילידת אודסה, הייתה בשנות ה-30 לחייה וגידלה שני ילדים קטנים, כאשר פלשו הגרמנים לברית המועצות. בעלה היה בחזית. בעבר היא עבדה בבית ספר צבאי והתיידדה שם עם אישה יהודיה בשם גניה קוסאיה. בשנת 1939, אחייניתה של גניה, מניה שטיבלמן, הגיעה לאודסה ללמוד רפואה ונשארה בביתה של פרסקוביה.[1]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

לאחר הכיבוש הגרמני של העיר ב-16 באוקטובר 1941 גניה ומשפחתה גורשו מביתם ונכלאו בכלא העירוני. פרסקוביה אולייניצ'נקו ביקרה אותם, הביאה להם אוכל והבטיחה שתחזור שוב. אך, לפני הביקור הבא של פרסקוביה, נודע לה שרוב העצורים, כולל גניה, נשרפו במחסני אבק שריפה מחוץ לאודסה. מניה, אחייניתה של גניה, וצעירים אחרים המתינו לגירוש למחנה עבודה מחוץ לעיר. פרסקוביה דאגה לה לחבילת אוכל, שהביאה מהבית וקיוותה שגורלה של מניה יהיה פחות מר.[2]

כעבור חודשיים, ערב אחד הופיע מניה בביתה של פרסקוביה לאחר שנמלטה ממחנה העבודה. פרסקוביה הכניסה אותה לביתה. למחרת מניה סבלה מחום גבוה. פרסקוביה הייתה צריכה להמציא סיפור לילדיה הקטנים, כדי להסביר מדוע אישה חולה שוהה אצלם בבית לתקופת זמן לא מוגבלת. לאחר שמניה התאוששה ממחלתה, היא ופרסקוביה חפרו חור ברצפת הבית, כיסו אותו עם לוח והניחו מכונת תפירה מעליו. במקום המסתור הזה שכבה מניה שעות ארוכות כאשר היו זרים בבית, או כאשר היא חשה בסכנה. פרסקוביה לימדה את ילדיה לקרוא למניה "סבתא" בנוכחות זרים, כך שזה לא יהווה סכנה. בדרך זו נשארה מניה בביתה של המצילה עד לשחרור אודסה ב-10 באפריל 1944.[3]

לאחר המלחמה

פרסקוביה זכתה לראות את בעלה חוזר בחיים מהחזית וראתה בכך פרס על מעשה ההצלה. מניה הקימה משפחה משלה והיגרה לארצות הברית. החברות בין שתי הנשים המשיכה עוד עשרות שנים.[4]

הכרה והנצחה

ב-24 בינואר 2000 הכיר יד ושם בפרסקוביה אולייניצ'נקו כחסידת אומות עולם. הטקס התקיים בקייב.[2]

הערות שוליים

  1. ^ מכתב של פרסקוביה אולייניצ'נקו ליד ושם, עמ' 3,6 ,תיק מס' 8794, ארכיון יד ושם.
  2. ^ 2.0 2.1 The Righteous Among the Nations Database, Oleinichenko Praskoviya, Yad Vashem
  3. ^ They called her Grandma, International Fellowship of Christians and Jews, ‏24.11.2020
  4. ^ מכתב של פרסקוביה אולייניצ'נקו ליד ושם, עמ' 4, תיק מס' 8794, ארכיון יד ושם
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31251695פרסקוביה אולייניצ'נקו